עריכת הדף "רפאל שמעון קצנלבויגן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]]. לרב [[מיכאל קצנלבויגן|מיכאל]] ומרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]] ('המומע שרה').

בשנות ילדותו המוקדמות התגורר ב[[ליובאוויטש]], והתחנך בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]].

בשנת [[תרצ"ב]] נישא בברכת [[הרבי הריי"צ]] עם מרת מוסיא למשפחת גורליק{{הערה|נולדה ב[[רוגוצ'וב]] בחודש חשוון של שנת [[תרס"ח]], לרב [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ולרעייתו מרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[כ"ט חשון]] [[תשס"ב]], בגיל 94.}}, והתגורר ב[[עיירה]] סטארי.

לאחר שנתיים עברו ל[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי.

בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך".

ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב"ד]].}}.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום.

===המאסר===
בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"{{הערה|אמו, 'המומע שרה', הייתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.}}.

ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה [[המשטרה החשאית]] על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] תש"ז, נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].

בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהייתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שני חדרים, ועברו להתגורר בה.}}.

===העלייה לארץ הקודש===
במשך שש עשרה שנה הבאות שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל"ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], ועבד לפרנסתו כאחראי על ה[[מקוה טהרה|מקוה]], כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים.

מספר חודשים לאחר עלייתו ל[[ארץ הקודש]], לקראת [[י"א ניסן]] של שנת [[תשל"ב]]{{הערה|שהייתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו.

נפטר ב[[כ"ט חשוון]] [[תש"נ]], ביום הולדתו השמונים.