עריכת הדף "
ריקוד חסידי
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מהותו של הריקוד== [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר ריקוד חסידי ב[[שמחת תורה]] (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות. [[אדמו"ר הריי"צ]] באחד ממכתביו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמוד רצ.}} משווה את הריקוד החסידי לניגון החסידי, שבשניהם הכניסה תורת חב"ד תוכן עמוק, והפכה אותם לחלק מעבודת ה'. על פי ההדרכה של חסידות חב"ד, הריקוד של הרגלים צריך להיות תואם את רגשותיו הפנימיים של האדם, וככל שתגדל הבנתו כך תגדל גם שמחתו, ולכן בזמני שמחה והתעוררות בחצרות הקודש של רבותינו נשיאינו, מסופר שראשי הרוקדים היו דווקא זקני החסידים והמובחרים שבחבורה. [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=נסמן ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/58.htm שיחת שבת פרשת שמיני תשט"ז].}} שהסיבה לכך שההדגשה בריקודים הוא ריקוד ברגליים, היות שהשמחה של האדם חודרת את כל מהותו, ומגיעה אפילו לרגליים. כלומר שכאשר האדם מתעורר בשמחה, הוא פועל שכל ה[[גוף]] שלו כולל האברים הכי מגושמים יחושו גם הם את השמחה הפנימים בה הוא שרוי ויצאו בריקוד. במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}. ===מעלת הריקוד=== בדברי רבותינו נשיאינו מדובר רבות על מעלת הריקוד, עד שאמרו כי "חוט השדרה של חסיד הוא הרגש והיוקר בשלושה דברים, [[סיפור חסידי]], [[ניגון חסידי]], וריקוד דביקות בעיניים סגורות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט עמוד 171.}}, ובמקום אחר מובא ש"ריקוד של אהבת אחים חסידי, מביא לפתיחת הלב, ליראת כבוד חסידי ולהשתוקקות ותקווה - החוט המשולש של עבודה שהשרישו רבותינו נשיאינו{{הערה|ספר השיחות תש"א עמוד 96.}}. גם חסידים עסקו במעלת הריקוד, והיה מורגל בפיהם לדרוש את הפסוק "רגלי החיות כנגד כולם", שריקוד חסידי חי שקול כנגד הכל{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 530.}}. על המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] מסופר שהיה מקפיד לקיים ריקוד חסידי בסיום כל התוועדות, והקפיד שכולם ישתתפו בו מתוך שימת דגש על החשיבות של הריקוד בחינוך החסידי. לאחר [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] בליל [[שמיני עצרת]] בשנת [[תשל"ח]], הורה הרבי לחסידים לצאת בריקוד, הואיל והריקודים מוסיפים לו בבריאות.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף