עריכת הדף "רי"ו" (פסקה)

==מקור השם==
ב[[ספר הבהיר]] מופיע ששם רי"ו הוא 'שם המפורש'{{הערה|סימן מז'.}}, והוא מוזכר לראשונה במלואו ב[[ספר הישר (קבלה)|ספר הישר]]{{הערה|כבר בתקופת ה[[אמוראים]] מוזכר שם של ע"ב: "ששמו של הקדוש ב"ה שבעים ושתים '''אותיות''':" מדרש רבה בראשית מד, יט) ובמקום אחר: "ששמו של הקדוש ברוך הוא שבעים ושנים '''שמות''' הן" (מדרש רבה שיר השירים ב, ב. ו[[רש"י]] כתב חלקים מהשם הוזכרו כבר ב[[משנה]] (פירושו לגמרא מסכת סוכה מה, א.}}.

השמות יוצאים מהפסוקים ב[[קריעת ים סוף]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יד, יט-כא|תוכן=
וַיִסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִי”ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל  וַיֵלֶךְ  מֵאַחֲרֵיהֶם  וַיִסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם:{{ש}}
וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׂךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה:
{{ש}}וַיֵּט מֹשֶׂה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ י-הו”ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׁם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם}}

האופן הרגיל של צירוף השם הוא כתיבת שלושת הפסוקים זה על גבי זה, וצירוף האות הראשונה מכל פסוק, האות השניה מכל פסוק, וכן הלאה (אופן זה נקרא 'כולו יושר').

אופן נוסף הוא 'יושר והיפוך ויושר', כשהפסוק האמצעי נכתב מהסוף להתחלה, ומצרפים את האותיות המתקבלות בכל 'טור' כמו באופן הקודם.

בספרי הקבלה מופיעות אפשרויות נוספות שונות באיזה אופן להוציא את השמות מתוך הפסוקים, ובספר "חיי העולם הבא" של רבי אברהם אבולעפיה מובאות עשר דרכים להוצאת שם ע"ב מפסוקי "ויסע ויבא ויט"{{הערה|{{היברובוקס||טבלאות עשרת הצירופים בתוך '''חיי העולם הבא'''|49703|עמוד דיגיטלי=82}}}}.

בספרי הקבלה מופיע שכל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מה[[ספירות]]{{הערה|זוהר חלק ג' קנא, א.}}, לאחד מה[[מזלות]], ולאחד מ[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] (מלבד ה[[ירח]]){{הערה|[[שער הכוונות]] דרושי קבלת שבת דף ס"ה.}}.