עריכת הדף "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" (פסקה)

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית רומנו]]}}
בשנת [[תקפ"א]] נוסד היישוב היהודי בחברון בשליחות [[אדמו"ר האמצעי]], ובמשך מעל ל-100 שנה היתה זו הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ הקודש.

אף שרבותינו נשיאינו לא עלו בעצמם להתיישב בארץ הקודש, הם רכשו מכספם מספר נחלות בחברון, בהם בית הכנסת אברהם אבינו שנרכש על ידי אדמו"ר האמצעי, ועוד.

בשנת [[תרל"ו]] הושלמה בנייתו של [[בית רומנו]]{{הערה|על הקרקע שנרכשה בשנת 1807 - שטח המשתרע על ארבע וחצי דונם, כפי שנחתם על ידי בית הדין השרעי ל"חיים מצרי היהודי הממונה על העדה היהודית", במחיר של 'שתי עשרה מאות גרושים'.}}, כאשר הבניין המרשים והמפואר שהוקם במרחק ניכר מהרובע היהודי העתיק, המשיך את המגמה של התרחבות היישוב היהודי{{הערה|בדומה לתהליך שעבר במקביל היישוב היהודי בירושלים, שהחל להתרחב באותה תקופה ויצא 'מחוץ לחומות', אם כי בחברון לא היו חומות שגבלו את תחומי הרובע היהודי.}}. הבנין הגדול והמפואר נבנה כארמון הכולל עשרות חדרים.

כעשרים שנה מאוחר יותר, עם עלייתו של הרב [[חזקיהו מדיני]] ה"שדי חמד" וקביעת מגוריו בחברון בשנת [[תרס"א]], הוזמן על ידי משפחת רומנו להתגורר וללמד בבניין, כשלצורך כך הורחב הבניין ונוסף לו אגף בצידו הצפוני. ה'שדי חמד' הקים ישיבה במקום והשלים את חיבורו הגדול ה'שדי חמד', והוא נפטר כעבור ארבע שנים בשנת [[תרס"ה]].

לאחר פטירת האבא, נקלע הבן ר' אברהם (צ'יליבי מרקאדו) רומנו לקשיים כלכליים והעמיד את הבית למכירה, ומספר גורמים התעניינו ברכישתו, בהם ערביי העיר, גורמי המסיון וחברת אליאנס, אך ר' שמעון הויזמן, שהיה סוחר אמיד מתקיפי הקהילה ועמד בקשרים טובים עם רומנו, הצליח להשפיע עליו להימנע מהמכירה והבטיח למצוא לו קונה יהודי שישלם לו את אותו הסכום שהוצע לו על ידי הגורמים האחרים שהתעניינו בכך. למעלה מחמש שנים טיפל ר' שמעון הויזמן במכירת הנחלה, וביום כ"א במנחם אב תרס"ח רכש את הנחלה בשליחות אדמו"ר הרש"ב בסך 22.000 רובל.

בעקבות קניית החצר הגדולה, נרכשה גם החצר הקטנה הממוקמת בסמוך במטרה למנוע מגורמים עוינים להשתלט על הנחלה ולהציק למשתכנים בבית רומנו, והעסקה הושלמה בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב כעבור מספר חודשים.

===השימוש והתמורות בנחלה לאורך השנים===
לאחר רכישת הנחלה, פעל אדמו"ר הרש"ב להקמת ישיבה חב"דית בנחלה החדשה שנרכשה, ושלח לשם כך את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] עם קבוצת [[תמימים]] מליובאוויטש, והיא פעלה במקום החל משנת [[תרע"ב]] ועד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד, כאשר תלמידי הישיבה גורשו מארץ הקודש, ובהמשך הבנין הולאם והיה נתון בידי הממשל המקומי.

כ-15 שנים מאוחר יותר, בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] הוא ביקר גם בנכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ובהם בבית רומנו שנקרא אז 'בית המשטרה', כשהרבי עומד מחוץ לבניין ומביט בו ממושכות ולאחר מכן עבר בחצר וקיבל סקירה מאת המלווים על הפקעת השטח ומצבו הנוכחי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/49423 הרב הליטאי מתאר ברגש את ביקורו של הרבי בחברון].}}.

ימים ספורים לאחר מכן, ב[[פרעות תרפ"ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון כאשר ערביי המקום רצחו ופגעו באכזריות רבה ביהודי חברון, וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו. הבניין נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת תרצ"ד, אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.

כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטח הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' שמעון הויזמן, הוא פעל להעביר את הנחלה על שם רבותינו נשיאינו במסמכים הרשמיים{{הערה|פעולה שהושלמה רק בשנת ת"ש, עשר שנים לאחר שקיבל את ההוראה (בחנוכה תרצ"א).}}, ולדאוג להשכיר את הנחלה על מנת לשמור עליה.

במהלך השנים בהן לא פעלה קהילה יהודית בחברון, נכבשה הנחלה בידי הערבים, ושכן בבית רומנו בית-ספר ערבי גדול, על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים{{הערה|השוק הסיטונאי נבנה על השטח שלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים.}}, ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.

===גאולת הנחלה===
בתחילת חודש ניסן תשמ"א נסע הרב משה לוינגר וזכה ל[[יחידות]] במהלכה הציע את תוכניותיו, לפיהן הוא יגאל את הבית מידי הערבים ויפתח במקום ישיבה לצעירים. הרבי הקשיב ולבסוף הסכים להעניק לרב לוינגר ייפוי-כוח לפעול בשמו כדי לגאול את הנחלה החב"דית.

זמן קצר לאחר מכן, בעקבות מספר אירועים בטחוניים בחברון, נקטה הממשלה בשורת צעדים לחיזוק הישוב היהודי, וביניהם - החרמת הנחלה לצרכים ביטחוניים{{הערה|בשנת תשנ"ד פונו הערבים מהשוק הסיטונאי.}}, החלטה שתואמה בין שר הבטחון באותה תקופה מר [[אריאל שרון]] ובין הרב לוינגר.

בחודש אלול תשמ"ב נפתחה ישיבת "שבי-חברון" בבית רומנו. עם הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך דחוף להרחיב את המבנה הקיים, ובשנת תנש"א התקבלו האישורים לשפץ את הבניין כולו ולהוסיף עליו קומה נוספת, כאשר שוב מי שמסייע בכך הוא מר [[אריאל שרון]], בתפקידו כשר השיכון שהתחייב להשתתף ב-2 מיליון ש"ח לשיקום הישיבה. עם תחילת השיפוצים התגלה במקום מבנה תת-קרקעי עתיק, שלא היה ידוע עליו. במהלך העבודות שופצה גם הקומה התת-קרקעית, בתיאום עם ארכיאולוגים מומחים, וכיום שוכנים בה מחסני הישיבה וחדרים שונים.

בשנת [[תשס"א]] לאחר רצח התינוקת שלהבת פס, נכנסו מספר משפחות למתחם השוק הסיטונאי והתיישבו בו, וחמש שנים מאוחר יותר הם פונו משם בהסכמה, ומאז נשאר השטח נטוש.

בזמן כהונתו של מר [[נפתלי בנט]] כשר הביטחון, העניק אור ירוק לתכנון הבניה במתחם השוק, כשלפעולות לחיזוק היישוב היהודי בחברון מצטרפים הרב עמרם יפרח, ראש הנהלת כוללות 'ספרדים מגן אבות', שירש חלק ניכר מהנכסים של ההקדש הספרדי בחברון, וגברת איילת שקד בכובעה כשרת המשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט.