עריכת הדף "רבי מנא" (פסקה)

==תולדות חיים==

רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה"{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', י', ובפירוש קרבן העדה.}}. כמו כן למד ו[[שימוש חכמים|שימש]] את רבי יוסי בר זבידא שהיה חברו של אביו - רבי יונה{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שקלים]], ז', ב'.}}. פעם הלך לעיר קיסרין (קיסריה), שם למד אצל האמוראים רבי חזקיה, רבי אושעיה בר שמי, רבי אהבה, [[רבי זירא|רבי זעירא]] ורבי זריקן{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]], א', ג'; [[מסכת כלאים]], ו', ג'; [[מסכת חלה]], א', א'; [[מסכת שבת]], ז', ב'.}}.

[[תלמיד חבר]] שלו היה רבי יוסי ברבי בון{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}}, וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה אמר..."{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת חלה]], ב', ב'; [[מסכת פסחים]], ג', א' ובמקומות נוספים.}} לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב [[ענווה]], בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד ראש הישיבה ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פסחים]], ו', א'.}}.