לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רבי יעקב בן אשר
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד ב[[גרמניה]] לרבנו [[אשר בן יחיאל]] (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, ועבר עמו לטולדו שב[[ספרד]], כשנמלט בעקבות מאסרו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|1=בשלשלת הקבלה וב[[סדר הדורות]] (ה"א פ"ח) נכתב שמבין כל האחים הוא היחיד שנשאר בגרמניה. אך מהמקורות הבאים מוכח שאף הוא הצטרף אל אביו: תשובה מר' נחמיה תלמיד הרא"ש, הובאה בסוף ספר זכרון יהודה ובשו"ת מהר"ם אלשקר תשובה י"ט ("כאשר טלטלני הזמן טוליטולא שאלני ה"ר יעקב . . בני הרב . . רבי' אשר ז"ל"). תשב"ץ חלק שני תשובה קל"ג ("ספר [[אורח חיים]] שחברו ז"ל בטוליטולא"). כמו כן הטור נקבר בטולדו, וקשה להניח שהביאוהו מגרמניה. ב[[טור]] [[אורח חיים]] סימן תנ"ח מזכיר מנהג שראה בברצלונה. - וכן נכתב בסקירה שב[[שיחות לנוער]].}}. למרות גדולתו התורנית סירב לשמש ברבנות ואורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה [[שבת]]ך [[יום חול|חול]] אם לאו"{{הערה|[[טור]] [[אורח חיים]] סימן רמ"ב}}. אביו מינהו יחד עם אחיו ר' יהודה לגבאי [[צדקה]]{{הערה|ראה צואת ר' יהודה בבית תלמוד חלק ד' עמוד 340. ראו גם [[טור]] [[אורח חיים]] סימן תקל"ט.}}. אחרי פטירת אביו הרא"ש בשנת ה'פ"ט נבחר הבן ר' יהודה לרב בטולידו במקום אביו, ור' יעקב המשיך [[לימוד התורה|לעסוק בתורה]] ולחבר את ספריו, ויש אומרים שהיה מדייני העיר{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 אוצר הגדולים חלק ה עמוד עג].}}. חיבר קיצורים לפסקי אביו הרא"ש, פירושים על התורה בדרך הפשט והרמז, וחיבורו הגדול [[ארבעה טורים]] שהפך לאחד מיסודות ה[[הלכה]] של [[עם ישראל]] לדורות. במתכונת חיבורו זה ועל-פיו חוברו ה[[שולחן ערוך]] של ה[[בית יוסף]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. נפטר ונקבר לצד אביו בטולדו. במצבתו לא הוזכרה השנה, אלא התאריך [[י"ב תמוז]]{{הערה|אבני זכרון (מצבות בית-העלמין היהודי בעיד טולידה בספרד) סימן ז'.}}, וכנראה שהיה זה בשנת ה'ק"ג בערך. לפי מסורת נוספת היה בדרכו ל[[ארץ ישראל]] ונקבר באי כיוס{{הערה|ה[[חיד"א]] "שם הגדולים" ו[[סדר הדורות]]. ראו [http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר האנציקלופדיה היהודית. רבי [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים.}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)