עריכת הדף "רבי אלעזר בן דורדיא" (פסקה)

== בתורת החסידות ==
{{לשכתב|פסקה=כן}}
אודות מדריגתו כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}:

האהבה של דרגת {{ציטוטון|בכל מאדך}}, היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת [[עצמות]] ומהות הנפש ממש שנקרא [[בעל הרצון]] שהיא למעלה מבחינת רצון לגמרי, כלומר: שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד. מסיבה זאת נקראת אהבה זו בשם "מאדך" המורה על אהבה בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. 

מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי ש[[בעל תשובה]] היה רחוק מאד מאד מאור פני [[מלך]] חיים. כי על ידי עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל{{הערה|והיינו מה שכתוב בזהר ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} 

תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת ה[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] הוא בבחינת כליון הנפש = "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.