עריכת הדף "ראובן צבי יהודה פייגלשטוק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[וינה]] בירת [[אוסטריה]] למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובילדותו זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הגיע למעיינות המרפא הסמוכים לוינה{{הערה|עדויותיו וזכרונותיו מאותה תקופה נדפסו הספר [[אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה]].}}.

כאשר היה נער צעיר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוא נמלט יחד עם אחיו ר' משה ומספר בחורים נוספים לעבר [[אנגליה]] ובדרכם בעודם בים נעצרו על ידי כוחות הביטחון האנגלים מחשש שירגלו עבור הגרמנים בהיותם דוברי [[אנגלית]] וגרמנית, והם נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק שבקנדה.

על אף שלא היו חסידי חב"ד, כתבו הבחורים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאכן פעל לשחררם והורה לרב [[שמואל לויטין]] להתעסק בזה, והמאמצים נשאו פרי ולקראת [[חג הפסח]] [[תש"ב]] שוחררו הנערים (ביניהם נמנו גם ר' [[אהרון קליין]], ור' [[יהודה שפוץ]]), ונכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובעקבות כך הפכו עם הזמן לחסידי חב"ד{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31603_231.pdf מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב פייגלשטוק במענה על מכתב בו הביע את רצונו להפוך לחסיד חב"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' אגרת א'תתקצב)].}}.

עוד בהיותו בחור החל לסייע בניהול מוסדות החינוך המקומיים במונטריאול, וחתונתו עם רעייתו מרת שרה אסתר התקיימה בג' חשוון תש"י, והוא זכה שהרבי [[מסדר קידושין|יסדר את הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]].

בשנת [[תשי"ג]] מונה כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]], תפקיד בו שימש במשך כארבעים שנה עד שנת [[תשנ"ד]], ואף כשביקש מהרבי לעזוב את תפקידו הורה לו הרבי להמשיך בעבודתו.

במקביל לתפקידו בישיבה, היה מעורב בפעילות החב"דית במונטריאול וסביבותיה. בשנת [[תשי"ט]] ייסד יחד עם הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] את מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק, וכן נמנה על מייסדי סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] המקומי.

נפטר ב[[ט' בכסלו]] [[תשפ"א]], בגיל 98.