עריכת הדף "ראובן לרר" (פסקה)

== תולדות חיים==
נולד ב[[סבינוב]] שב[[גליציה]] ב[[ט' אייר]] [[תרע"ז]] למשפחה של חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאביו ר' ישעיה זנגביל פָּצ'וֹרְניק.

בהיותו ילד, הפקיד אותו אביו בידי משפחה גרמנית בשם לרר בעיירה בדרום אוקראינה בקרבת [[חרסון]], על מנת למלט אותו מהגיוס לצבא הצאר, ובגיל 18 כשחלפה סכנת הגיוס עבר לאודסה ואימץ את שם משפחתו האומנת.

כאשר החלה התנועה הציונית, נמנה על 'חובבי ציון', ולפרנסתו שימש כקבלן מספוא עבור סוסי צבא רוסיה, הצליח בעסקיו, ומהרווחים רכש אחוזה חקלאית גדולה סמוך ל[[אודסה]].

בשנת [[תרמ"ב]] ביצע עסקת חליפין עם גוי נוצרי בשם רייסלר, כאשר רייסלר קיבל את אחוזתו בברית המועצות, והוא קיבל תמורתה את אחוזתו של הגוי סמוך לחוף הים התיכון, אחוזה שהפכה לימים לאחת משלושת היישובים שהתמזגו לימים ליישוב נס ציונה.

בתחילה סירבה אשתו להצטרף למסעו כיון שטיפלה באביה הערירי, והוא עלה לארץ בלווית בנו משה בלבד, ולאחר תקופה של חצי שנה בה הכין את האחוזה לקליטת משפחתו, חזר לרוסיה והשפיע על רעייתו להצטרף אליו בעקבות הכרעתו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], שהעניק את ברכת הדרך.

בתחילה היה יהודי בודד בין כל ערביי האזור, אך בתוך שנים ספורות קיבץ סביבו משפחות יהודיות שרכשו ממנו חלקות אדמה קטנות מתוך אחוזתו הגדולה, ובשנת תרמ"ח כבר מנו יהודי האזור עשר משפחות, והתאפשר להם להתחיל לקיים חיים יהודיים עם מנייני תפילה, והוא הקים בית כנסת ביישוב שהתהווה.

בשל הביצות הרבות שסבבו את האזור, פקדו מחלות רבות את התושבים, ובעקבותיהם מתו בצעירותם 12 מתוך 17 ילדים שנולדו להם במשך השנים.

לצד עיסוקיו לפרנסתו, נטל חלק בעסקנות הציבורית, שימש ציר בקונגרס הציוני] השישי בשנת [[תרס"ג]], ואירח אצלו באחוזה אישים בולטים דוגמת הברון רוטשילד ואת אבי התנועה הציונית.

באחרית ימיו קבע את מגוריו ביפו, וכאשר גירשו את היהודים מהעיר ב[[מלחמת העולם הראשונה]], חזר ל[[נס ציונה]], שם נפטר ב[[ט' אייר]] [[תרע"ז]].

מ"נחלת ראובן" אותה הקים ונקראה על שמו, נשאר כיום רק בית הבאר, על ידו הוקם מרכז מבקרים המספר בין השאר את סיפורו.