עריכת הדף "קריית שמואל" (פסקה)

==תולדות הקהילה==
ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב [[יגאל פיזם]] באזור.

הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת [[פרחי אהרן]] ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו [[ספר התניא|שיעורי תניא]] קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד [[כתיבה לרבי|לדווח על השיעורים לרבי]], וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב [[שמואל פרומר]], ועוד.

משגדלה הקהילה, נוצר צורך ב[[בית כנסת]] חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן [[כולל|כולל לאברכים]], שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב בר אילן 29. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.

ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל.

ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר [[הסתלקות]] [[‏חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], הועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת [[נפש]] חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית.

בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.

בשנת [[תשנ"ז]], מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקריית-שמואל{{הערה|המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב [[דוד מאיר דרוקמן]], סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד '''בקריית שמואל''' (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו ל[[התוועדות|התוועדויות]] בימי חג חסידיים.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]], הוקמה בקריה [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]].

עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה 'צבאות מנחם]]', ה[[תומכי תמימים קריות|ישיבה הקטנה]] והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת.

בשנת [[תשס"ו]], חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות [[צבאות ה']], ואגף ההוצאה לאור.

כיום, מונה קהילת חב"ד בקריית-שמואל כמאתיים ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות.

שיעורי התניא של הרב [[יוסף אברהם פיזם|פיזם]] מתקיימים כיום בהיכל [[בית הכנסת]] של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב [[שלום בער רייכמן]], ופעילויות [[נשי ובנות חב"ד]] מידי ערב ראש-חודש.

סניף תנועת הנוער [[צבאות ה']] בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות.

במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעי הקהילה.