עריכת הדף "
קץ הגלות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==חישובי קיצים בעבר== {| class="wikitable" |+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר |- ! מחשב הקץ !! חי בשנים !! שנת הקץ שאמר !! מקורות והערות !! אירועים שארעו בשנת הקץ |- | [[רבי עקיבא]] || ג'תש"ס - ג'תת"פ || ג'תתקמ"ז || דרש בגמרא סנהדרין (צז ב) על הפסוק (חגי ב) "עוד מעט אחת היא", עוד "מעט" - 119 שנים לאחר חורבן בית שני. הובא ב'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין. || |- | [[רבי שמעון בר יוחאי]] || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] || בספרו [[הזוהר]], חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" || בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] ונקראו בשם [[גזרות ת"ח ות"ט]] |- | [[רבי שמעון בר יוחאי]] (קץ נוסף) || || ה'ת"ר || בספרו הזוהר, חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי || בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - [[תורת החסידות]] ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע וה[[טכנולוגיה]]{{הערה|ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42}} |- | [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]] || ד'רכ"ח || דעתו מובאת ב[[מסכת עבודה זרה]] (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה" || |- | [[מתניתא]] || || ד'רל"א || דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש [[רש"י]] כתב: "לחשבון ה[[ברייתא]] מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני ב[[ברייתא]] הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן" || |- | [[רבותינו]] || || ה'רכ"ח ||דעה זו מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (דניאל יב, ד) "עד עידן עידנים ופלג עידן" לפי פירושו של [[רש"י]] יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רכ"ח{{הערה|פירושים נוספים: לדעת הרבינו בחיי בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) יוצא חשבון הקץ בשנת ה'קס"ג. לפי חשבון נוסף (ראה ב'מעיני הישועה' לאברבנאל מעיין הי"א תמר י') יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רס"ג}} || |- | [[רבי שמלאי]] || דור שני לאמוראים || ה'רל"ח || מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (תהלים פ) "האכלתם [[לחם]] דמעה ותשקמו בדמעות שליש" ובפירש רש"י: "לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים" || |- | מגילה שנמצאה בגנזי [[רומי]] || || ד'רצ"א (ד'רל"ה) || דעה זו נזכרת במסכת סנהדרין (צז, ב): "כתוב בה לאחר ד' אלפים ומאתים תשעים שלשים ואחד" || |- | [[אליהו]] || || ד'ר"נ || דבריו מובאים בגמרא סנהדרין (צז, ב): "אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד" || |- | [[רס"ג]] || שנות כהונתו: ד'תרפ"ח - ד'תש"ב || ה'קס"ג || בספרו האמונות והדעות (מאמר שמיני) ובספרו הגלוי (שער החמישי) וראה [[רש"י]] בדניאל (ז, כה) "כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים" הוי אומר 1335 שנים לאחר חורבן הבית (שהיה בשנת ג'תתכ"ח) יוצא ה'קס"ג || |- | [[רש"י]] || ד'ת"ת - ד'תתס"ה || ה'קי"ח || בספר דניאל על הפסוק (יב, יא) "ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מתאים ותשעים", מפרש: "ומעת הוסר התמיד כדי לתת שקוץ משומם תחתיו ימים אלף מתאים ותשעים שנה הן מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי משיחנו" || |- | [[רמב"ם]] || ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד || ד'תתקע"ו || באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה" || בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, [[הרמב"ן]] שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, ה[[ראב"ד]] שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא" |- | [[רבי דון יוסף אבן יחייא]] || חי לפני כ-800 שנה || [[ה'ת"ש]] || פירושו על דניאל (בלוניא רפ"ח, קא, א) כותב: "בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי" || בזמן זה החלה [[מלחמת העולם השנייה]], באותה שנה הגיע [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במטרה להכין את המקום לגאולה {{הערה|שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ}} |- | [[רמב"ן]] || ד'תתקנ"ד - ה'ל' || ה'קי"ח || בפירושו על התורה (בראשית ב, ח) כותב: "ויהיה זה קיח אחר חמשת אלפים לכלות דבר ה' מפי דניאל ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם ימים אלף מתאים ותשעים" (1290 שנה לאחר חורבן הבית - שארע בשנת ג'תתכ"ח) || |- | [[רבינו בחיי]] || ה' - ה'ע' || ה'קי"ח || בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) כותב: "ויהיה זה לזמן קי"ח שנה אחר האלף החמישי להשלים חזון דניאל שאמר ימים אלף מאתים ותשעים וזהו החשבון בכוון || |- | [[אברבנאל]] || ה'קצ"ז - ה'רס"ט || ה'רצ"ד || בספרו מעיני הישועה (מעין יב תמר ב וג) על הפסוק "עד עידן עדנים ופלג עידן": "ידוע שנחרבה [[ירושלים]] על ידי טיטוס... שנת ג' אלפים תתכ"ח לבריאת העולם וכשתחבר אלף תס"ו שנה, שעולים עדן ועדנין ופלג עדן, יהיה סופם שנת ה' אלפים ורצ"ד לבריאת העולם" || בשנה זו נולד האריז"ל שהתחיל שלב חדש בגילוי [[פנימיות התורה]]{{הערה|שיחת הרבי, ה' מנ"א תשמ"ח}} |- | [[האריז"ל]] || ה'רצ"ד - ה'של"ב || [[ה'תשל"ו]] || בספרו [[לקוטי תורה]] ריש פרשת מקץ כותב על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים": "הנה שנתים ימים גימטריא תש"ל. רצונו לומר: כי בכל שנה שס"ה ימים, וב' פעמים שס"ה הוא תש"ל, וכללות ו' [[אותיות]] שס"ה שס"ה - גימטריא תשל"ו, כמנין אדנ"י פשוט ומלואו, עולה תרע"א וס"ה, גימטריא תשל"ו. והוא נקרא קץ הימין למעלה" || |- | [[עמק המלך]] || תלמיד הרב [[חיים ויטאל]] || [[ה'ת"ח]] || דרש את הקץ על הפסוק "בזאת יבא אהרן"{{הערה|ראה שם הגדולים לחיד"א מערכת ספרים}} || |- | רבי נתן שפירא || ה'שמ"ה - ה'שצ"ג || ה'ת"ע || בספרו מגלה עמוקות, פרשת לך לך על הפסוק "במה אדע" || |- | רבי אברהם אזולאי || - ה'ת"ד || [[ה'תש"ס]] || בספרו חסד לאברהם (לבוב, ה'תרכ"ג, דף טז): "לסוף ה' אלפים ושבע מאות ושישים ליצירה יתקיים הפסוק "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"" || |- | [[ילקוט ראובני]] || - ה'תל"ג || ה'תש"ס || פרשת נח (ז, יז) || |- | [[אור החיים]] || ה'תנ"ו - ה'תק"ג || ה'ת"ק || בפרשת פנחס (כו, יט) כותב: "אם היו זוכים ישראל היו נמנים מאה שבעים ושתים שנה שנשארו מהאלף הרביעי, וכיון שלא זכו יתחיל החשבון מהאלף החמישי וחמש מאות מאלף השישי, ומקווים אנו כי הוא זה קץ גלויותינו ויתקיימו כל היעודים הרשומים ויתחילו ניצוצי גילויי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום" || בזמן זה החל להתנוצץ אור הגאולה בגילוי ופרסום שיטת החסידות על ידי [[הבעל שם טוב]]. בשנת ה'תק"א עלה האור החיים בעצמו לארץ ישראל |- | רבי יעקב יוסף מפולנאה || - ה'תקמ"ד (תלמיד הבעל שם טוב) || [[ה'תש"א]] || בספרו 'תולדות יעקב יוסף' על התורה פרשת כי תשא (ל, יב): "אימתי יהיה נשיאת ראש, בזמן הפקידה, שלא יאחר כשיהיה מספר תש"א" || בשנה זו הגיע הרבי לארה"ב, בשנה זו גם נוסדו שלושת המוסדות [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]] שנמסרו להנהלתו של הרבי. כל זה היה שלב בהכנת העולם לגאולה{{הערה|שיחת הרבי, כ"ח [[סיוון]] ה'תנש"א}} |- | רבי יודא ליב הכהן || || [[ה'תרס"ו]] || בספרו 'אור הגנוז' על התורה, פרשת ויחי: "באלף הששי ושש מאות וששים ושש שהוא [[תרס"ו]] לאלף הששי יקוים כל הרמזים שכתב הזוהר שש מאות לחיי וגו'... וחשבון שלי מרומז בתיבת והנותר גימטריא תרס"ו. ובאלף הו'" || בשנה זו התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר ההמשך הידוע יו"ט של ר"ה תרס"ו, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה |- | [[חתם סופר]] || ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט || [[ה'תק"ע]] || בפירושו על התורה (פ' תולדות ד"ה "ויאמר יעקב") דורש על הפסוק "אחרי נמכר גאולה תהיה לו": "כל מקום שנאמר אחרי מופלג, וגלל כן האות השני (המופלג) אחרי [[אותיות]] המילה נמכר הם 570, בערכם המספרי נ-ע, מ-ס, כ-מ, ר-ת" || |- | [[מלבי"ם]] || ה'תקס"ט - ה'תרל"ט || [[ה'תרע"ג]] || בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל (ז, כה) כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר" || שנה זו הייתה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנה זו גם נאמר על ידי [[הרבי הרש"ב]] סדרת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה |}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף