עריכת הדף "קונטרס תורה חדשה מאתי תצא" (פסקה)

==תוכן השיחה==

מייעודי הגאולה: ש[[מלך המשיח]] יהיה בעל חכמה ונביא גדול, ולפיכך ילמד כל העם "תורה חדשה" שהינה התגלות טעמי וסודות התורה, וכן גם חידוש ב[[הלכה|הלכות התורה]] (שחיטת שור הבר בסנפירי הלוויתן).

והרי, דבר ברור ומפורש שהתורה היא נצחית ואין לה שינוי, והרי כלל ש"לא בשמיים היא" "ואין נביא רשאי לחדש דבר". אלא שה"תורה חדשה" היא "חלק ובכלל התורה", ומלך המשיח יבאר וילמד זאת בבית דין הגדול שבירושלים באופן שיתקבל בשכלם של ה[[סנהדרין]] בהתאם לכללי ההלכה.

וכמו שבזמן הזה "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתנה למשה בסיני", שמתייגע בפרטי התורה על פי הכללים ומוצא ומגלה חידוש תורה (העלם שישנו במציאות), כך לעתיד לבא יתגלו חידושים נעלים באין ערוך מהקב"ה "מאיתי תצא" (העלם שאינו במציאות) כמארז"ל "תורה שאדם לומד בעולם הזה הבל היא לפני [[תורתו של משיח]]".

ולגבי היתר השחיטה, אולי יש לומר שתהיה מותרת לא רק כ'הוראת שעה' אלא שמלכתחילה דיני התורה לא חלים על שחיטה זו (כי הקב"ה בעצמו ישחט, והאיסור חל רק על האדם "מה שאתה זובח").

וע"י שלימות מצות ערי מקלט, כאשר "ירחיב ה׳ אלוקיך את גבולך, ויספת לך עוד שלוש ערים", שקשור עם תיקון חטא ועון "מכה נפש בשגגה" - שרומז על ה[[תורה]] "דברי תורה קולטין", שמגנים מפני ה[[יצר הרע]] ("גואל הדם").

וע"ד מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]], שלעתיד לבא ההלכה כבית שמאי, כי מחדדין יותר ושוללים מלכתחילה את הענין הבלתי רצוי, ע"ד [[השגת השלילה]] שתרד להשגת החיוב ולכן "כל ישראל יהיו חכמים גדולים.. ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים"{{הערה|סיכום הדבר מלכות ע' 49.}}.