עריכת הדף "קבלת עול מלכות שמים" (פסקה)

==יסוד עבודת השם==
{{ציטוט-צף|קבלת עול מלכות שמים והתמימות של יראת שמים - המה המפתחות הפותחים את כל מנעולי הדלתות של ההיכלות למעלה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ערב}}
תחילת עבודת השם היא לגדור את הכוחות והחושים, וכאשר האדם מתרגל להיות בעל הבית על עצמו ועל כוחותיו, יכול הוא להחליט מה לעשות איתם ועבור מה להשתמש עמם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד עדר.}}.

טעם נוסף לכך שקבלת עול היא היסוד ב[[עבודת השם]] שרק עליה ניתן לבסס את העבודה על פי השכל וההבנה ובאמצעות הרגש, היא מכיון של[[יהודי]] מצד עצמו אין כח לעמוד כנגד ה[[יצר הרע]], כדברי חז"ל: "אלמלא הקב"ה עוזר אין יכול לו", את העזרה מ[[הקדוש ברוך הוא]] אפשר לקבל רק על ידי העבודה באופן של קבלת עול, ובלא זה - [[היצר הרע]] יפריע להשגת התורה.

לכן ב[[חג השבועות|מתן תורה]] שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא - התחלת המעמד הייתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.

עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם ה[[שכל]] יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל [[חלב]] לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד ל[[אלוקות]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/6/25.htm שיחת שמחת בית השואבה תשט"ו].}}.

===פרק מ"א לפני התפילה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}
ענינה של יראה תתאה וקבלת עול כיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא.

במספר מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, אגרות קודש חלק י"ד איגרת ה'שכא ועוד.}} הורה הרבי לנערי [[בר מצווה]] שמתחילים את עבודת השם שלהם, ללמוד ו[[שינון בעל פה|לשנן בעל פה]] מדי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת [[הנחת תפילין]] - בתחילת סדר עבודת השם של כל יום.

===מתוך שמחה===
על אף שהתנועה הנפשית של קבלת עול לא מתקשרת בדרך כלל עם שמחה, מדריכה תורת החסידות כיצד לחוש בה את השמחה.

ברובד הפשוט ביותר, הסיבה לכך היא שכפי שעל כל שאר עניני עבודת השם נאמר "עבדו את השם בשמחה", כך גם בנוגע לפרט זה שנכלל אף הוא בעבודת השם, וכל הטעמים שנאמרו על החשיבות לעבודת השם מתוך שמחה דווקא, מתאימים גם לסוג עבודה זו.

הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה{{הערה|ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.}}.
במאמר "רני ושמחי" תשכ"ז הרבי אומר שהדרך לקבלת עול עם שמחה אכן אינה אפשרית אלא על ידי התקשרות לצדיקים.

===בלימוד התורה===
על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.}}.

===בחינוך===
בקובץ הוראות מיוחד שנרשם מפיו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מפורט בהרחבה ההכרח להעמיד את הרעיון של קבלת עול כיסוד מרכזי בחינוך במוסדות חב"ד{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}.