עריכת הדף "קאשע" (פסקה)

==בי"ט כסלו==
ביום [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע". מנהג זה מוזכר בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ספר השיחות תרח"צ עמ' 250.}}. הרבי הזכיר את המנהג בשיחה "כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת)"{{הערה|בתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240.}}.

בישיבה בליובאוויטש נהגו להגיש בהתוועדות י"ט כסלו "שווארצע קאשע"<ref>זכרונות הרב יהודה חיטריק. רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 362.</ref>.

יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תרח"צ אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ווי דער מנהג איז י"ט כסלו מאכט מען גריקענע קאשע [כפי המנהג, מכינים גריקענע קאשע בי"ט כסלו]", וממשיך להסביר: "יעדער מדינה האט איר מאכל וואס אין דער מדינה האט מען האלט מער ווי א אנדער זאך, אין ליטא איז דער מאכל גריקענע קאשע" [כל מדינה יש לה מאכל מיוחד האהוב שם יותר ממאכלים אחרים. בליטא המאכל הוא גריקענע קאשע]. (סה"ש תרח"צ, מהדורה חדשה, עמ' 277). 
וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו. 
שישה טעמים לאכילת קאשע בי"ט כסלו מופיעים במאמרו של הרב שניאור זלמן הרצל, "בית משיח", גליון 1338, עמ' 36 ואילך.
וראו בספר "ילקוט הלכות וטעמי המנהגים - חב"ד", חלק ג, להרב ראובן שמלה, עמ' לא ואילך, מספר טעמים.}}.