עריכת הדף "צדקה" (פסקה)

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

הרמב"ם מונה שמונה מדרגות במעלת הצדקה{{הערה|הלכות מתנות עניים י, ז.}}, והרמה הגבוהה ביותר היא דווקא שלא לתת צדקה לאדם, אלא לסייע לו שיעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כגון לתת לו הלוואה שיוכל לשלוח ידו בעסקים או למצוא לו עבודה מכובדת שתפרנס אותו בהרחבה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784369/jewish/Providing-Ligmol.htm לגמול - הנתינה הגדולה ביותר], מתוך הספר אנשי המילה {{בית חבד}} (אנגלית).}}.

===עבודת הצדקה===
{{עריכה|פסקה=כן}}
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל{{הערה|שערי צדקה עמ' קט.}}, מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?

עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.

אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א סג, ב.}} מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.

אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.