עריכת הדף "צבי לייב לוין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[פייטל לוין]].

לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.

היה נשוי עם מרת טויבע{{הערה|נפטרה ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"ה]]}}, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].

התמחה כ[[סופר סת"ם]], ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.

עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], התבקש על ידי שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]] להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]]. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב [[מיכאל ליפסקר]] וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.

לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו ב[[פריז]] והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.

שימש גם כ[[בעל תפילה]].

בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".

נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].