עריכת הדף "צבי אליהו מלוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[מנחם ישראל מלוב|מנחם ישראל]] ולאמו מרת חנה בת שבע.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים להקמת ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים קריית גת]] בה היה אחראי על פעילות המבצעים של הרבי תפקידו היה ראש [[את"ה]] וקיבל באופן קבוע 2 מכתבים מהרבי, מכתב אישי לראש את"ה ומכתב נוסף אל כלל תלמידי הישיבה.

בפסח [[תש"ל]] טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' [[יעקב משה הלפרין]].

לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף שב[[ירושלים]].

לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.

זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.

לאחר פטירת אשתו הראשונה והתייתמות ילדיו התחתן בשנית בחנוכה תשנ"ג עם רעייתו מרת חנה רחל בת ר' [[נחמיה המונד]] ונולדו להם עוד 2 ילדים, מנחם ישראל ואביגיל.

לצד פעילותו בענייני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי ב[[מבצע מזוזה]], דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של [[בדיקת תפילין ומזוזות]], ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1600 משפחות. היה ידוע ומוכר בכינויו איש מופתים כינוי שניתן לו ע"י הרבי באחד מהמכתבים שקיבל וכל משפחה שר' צבי אליהו בדק להם את המזוזות והתפילין נוושעו בניסים על גבי ניסים{{מקור}}.

בנוסף, עסק במחקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]].

ב10 שנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו בעקבות מחלת הסכרת ל"ע, והיה שוקד על לימודו והפצת חשיבות עניין תקינות המזוזות והתפילין כמחסום אחרון בדור שלנו שמעכב את הגאולה כשהוא מוקף בספרים והוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.

נפטר במיתת נשיקה בליל [[ו' תשרי]] [[התשפ"א]].