עריכת הדף "צבי אייזיק מאסין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיירה דריבין שב[[רוסיה]] להוריו הרב דוד בער ומרת חיה ליבא מאסין.

כנער, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שם כינוהו בשם 'הירשל דריבינער' על שם עיירת הולדתו.

בל"ג בעומר תרפ"ג התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת ראדע, בתו של ר' דוד בער ומרת בלומה רבקה שמואלביץ מ[[נעוועל]]. לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בנעוועל, שם שימש כ[[שוחט]] וגם ניהל חנות. בדו"ח ששיגר ר' [[יהודה הבר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תר"צ בו דיווח על מצב החסידים ברוסיה, נכתב כי כבר שנה סגר את החנות, ולכל הפחות בגלוי - אינו עוסק לפרנסתו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 199 עמוד 52.}}. בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב]], עזב בשנת תרצ"ה את נעוועל והתיישב בעיירה הסמוכה טרופיץ והחל לעסוק לפרנסתו בייצור שרשראות ברזל, מהם התפרנס בדוחק.

לאחר שלוש שנים בהן סבל מבדידות בעיירה בה לא פעלה קהילה חב"דית וכן מפרנסה דחוקה, הציע לו ידידו ר' [[יהודה לייב קרסיק]] להצטרף אליו ל[[לנינגרד]], שם אפשרויות הפרנסה רחבות יותר, וגם קהילה חסידית. תחילה עבר ללנינגרד לבדו והתארח אצל גיסו ר' חוניע שמואלביץ, ושיגר כספים באופן קבוע לבני משפחתו, ועם פלישת הנאצים ל[[ברית המועצות]] הורה לרעייתו לברוח מהחזית לעומק רוסיה, בעוד הוא וידידו התעכבו וכאשר החלה ה'[[בלוקדה]]' המצור על לנינגרד, לא יכלו לעזוב את העיר ורק בחודש אדר תש"ב ניסה להימלט מהמצור אך כוחותיו לא עמדו לו והוא נפטר בדרך.

רעייתו שרדה עם שלושת ילדיה את המלחמה, האריכה ימים ועלתה לארץ הקודש וזכתה לרוות נחת מצאצאיה.