עריכת הדף "פרשת מטות-מסעי" (פסקה)

==הפרשות בקצרה==
*'''ראשון''' - כשאדם מחייב את עצמו במשהו בשבועה הוא מחוייב לשמור על כך ולעמוד במוצא פיו. לאחר מכן מסבירה ה[[תורה]] באילו מצבים יכול אב או בעל להפר את נדרי אשתו שנשבעה. התורה ממשיכה עם הציווי של ה' ל[[משה]] לנקום במדיינים, כשלאחר מכן [[משה]] יסתלק מן העולם. התורה מתארת את המלחמה שנערכה עם צבא של שתיים עשרה אלף יהודים. במלחמה נהרגו כל הגברים המדיינים, וביניהם חמשת מלכי מדין. ה[[נביא]] ה[[גוי]] [[בלעם]] הזכור לנו מ[[פרשת בלק]] נהרג אף הוא במלחמה.

*'''שני''' - מדברת על הדינים של טהרת החיילים והשלל מהמלחמה שבאו במגע עם מתים. העלייה ממשיכה עם השלל של מלחמת מדין שחולק שווה בשווה בין החיילים ושאר העם. מחצי השלל שקיבלו החיילים, ניתן אחד חלקי חמש מאות לאלעזר ה[[כהן]] הגדול בתור [[קרבן]] לה'. מהחצי השני שניתן לשאר העם, ניתן אחד חלקי חמישים ללויים. פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'.

*'''שלישי''' - מתחילה בסיפור על שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה, להם היה [[צאן]] רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ ל[[ארץ ישראל]], בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של ה[[מרגלים]] שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה הייתה, כי הם מוכנים להשאיר מאחריהם את בני משפחותיהם ואת הצאן, והם עצמם יכנסו ביחד עם שאר העם לארץ ישראל ויטלו חלק במלחמת הכיבוש. רק לאחר שכל בני ישראל יתיישבו בנחלתם, הם יחזרו לצד המזרחי של הירדן.

*'''רביעי''' - משה מקבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן כעת הם מקבלים את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בונים גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. (בהמשך העלייה מתחילה פרשת מסעי:) התורה שוב סופרת עת כל מסעות בני ישראל במדבר.

*'''חמישי''' - ה' מצווה את עם ישראל שכאשר יעברו את הירדן, הם צריכים לכבוש את ארץ ישראל, ולהשמיד את פסילי התושבים בה. התורה מזהירה אותם שבאם לא ישמידו את העמים בארץ, יגרמו אלו צרות רבות לעם ישראל. בעליה זו התורה גם מתארת את גבולות הארץ.

*'''שישי''' - ממנה ה' את האחראים על חלוקת הארץ לשבטים, כאשר החלוקה עצמה מתקיימת על פי גורל. התורה מצווה את בני ישראל לקחת להפריש מנחלתם ערים עבור הכהנים שאינם מקבלים נחלה ככל שאר השבטים.

*'''שביעי''' - ה' מצווה את העם להפריש שישה [[ערי מקלט]]. מטרת ערים אלו היא לקלוט אדם שהרג בשגגה אדם אחר. על ההורג לברוח במהירות אל אחת מערי המקלט, ושם לא יכול קרוב משפחת ההרוג לפגוע בו. עליו לשבת שם עד מות הכהן הגדול. באם בית הדין מצא כי ההורג רצח במזיד, מוציאים אותו מעיר המקלט והוא נהרג בבית דין. ה' מצווה שבאם בת קיבלה [[ירושה]] נחלה בארץ מאביה, כפי שהיה במקרה של בנות צלפחד, עליה להתחתן עם גבר מבני השבט שלה בלבד, כך שהנחלה לא תנדוד משבט לשבט. לפי ציווי זה נשאו בנות צלפחד את בני דודיהן לבעלים.

*'''סיום ספר במדבר''' - העלייה הזאת חותמת את [[ספר במדבר]]. כאשר מסיימים לקרוא בתורה בבית הכנסת את העלייה הזאת, אומרים כולם: "חזק חזק ונתחזק". הפרשה הבאה מתחילה את [[ספר דברים]].
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*