עריכת הדף "פרשת וירא" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו את [[פרשת לך לך]], כאשר בסיומה [[הקב"ה]] ציוה את [[אברהם]] לערוך לעצמו [[ברית מילה]] ואכן אברהם ובני ביתו קיימו את המצוה.

*'''ראשון''' - ביום השלישי אחרי שאברהם מל את עצמו, כאשר הכאב מהניתוח היה קשה ביותר, וה' הגיע לבקר אותו. במהלך הביקור, אברהם ראה שלושה עוברי אורח, והוא רץ להזמין אותם לביתו. מאברהם אבינו אנו לומדים כיצד יש לקיים את מצוות הכנסת אורחים, וכיצד הוא דאג להם למאכל ומשתה. שלושת האורחים היו [[מלאכים]], אחד מהם הבטיח ל[[שרה]] כי היא תלד בן באותה השנה. 

*'''שני''' - ה[[מלאכים]] עוזבים את אברהם על מנת להחריב את הערים סדום ועמורה. אברהם מנסה להתמקח עם [[הקב"ה]] ומבקש ממנו [[רחמים]] על הערים, כיון שיתכן שיימצאו בהן חמישים [[צדיק]]ים. [[הקב"ה]] מסכים לכך, אך לפועל לא נמצא מספר כזה של צדיקים. אברהם לא מתייאש והוא מבקש עבור פחות ופחות, אך לבסוף לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים בעיר.

*'''שלישי''' - ה[[מלאכים]] מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט שהינו אחיין של אברהם אבינו, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. לוט מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

*'''רביעי''' - לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. עוד מסופר על לידתו של [[יצחק]], להוריו אברהם ושרה. אברהם מל את בנו בן שמונת ימים וכך היה יצחק הראשון שעבר ברית מילה בגיל זה.

*'''חמישי''' - ה[[תורה]] מספרת כי אברהם היה בן מאה שנים כאשר יצחק נולד וביחד עם שרה נפקדו עקרות רבות מהעולם כולו. שרה הניקה תינוקות רבים, כדי להוכיח שאכן היא ילדה את יצחק למרות שכבר הייתה בת תשעים שנה. לאחר מכן הבחינה שרה בהשפעה השלילית שיש ל[[ישמעאל]] על בנה יצחק ודרשה ממנו לעזוב את הבית. ה' אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה - שמע בקולה".

*'''שישי''' - המלך אבימלך ראה ש[[הקב"ה]] מברך את אברהם בכל מעשיו ולכן ביקש לכרות ברית עם אברהם, שמצידו הסכים לכך.

*'''שביעי''' - סיפור [[עקידת יצחק]], שהינו סיפור על [[מסירות נפש]] ו[[אהבת ה']]. העקידה הייתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם. כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו [[מלאך]] מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע ב[[קול]] ה'. בהמשך מספרת התורה על תולדות המשפחה ואנו מתבשרים על לידתה של [[רבקה]], אשתו לעתיד של יצחק.