עריכת הדף "פרשת בהר" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
*'''ראשון''' - הציווי על [[שנת השמיטה]] וכן על [[שנת היובל]]; בשנת השמיטה אנו מצווים שלא לעבוד ב[[שדה]], לא לזרוע, לא לקצור ולא לעבד. ה[[תורה]] מפרטת דינים רבים מה מותר ומה אסור לעשות עם הפירות שגדלים בשנה זו. כל דיני השמיטה חלים רק ב[[ארץ ישראל]], אך בכל העולם יש להיזהר שלא לאכול מפירות שגדלו בארץ באותה שנה באם לא נשמרו דיני השמיטה. השנה שלאחר שבע מחזורי 'שמיטה' היא שנת 'יובל', אותה מקדשים ב[[תקיעת שופר]] ב[[יום כיפור]]. בשנת היובל משתחררים כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.

*'''שני''' - המשך אזהרה שלא להונות ולשקר במשא ומתן.

*'''שלישי''' - הבטחת התורה שבאם נשמור את החוקים והמשפטים, תהיה הארץ בטוחה ושלווה. התורה ממשיכה בהבטחות שבאם נשמור את המצווות נשכון בארץ בביטחה. התורה מבטיחה שבאם נשמור את מצוות השמיטה, הארץ תוציא מספיק תבואה גם לשנה זו ולשנה שאחריה.

*'''רביעי''' - המשך פירוט דיני מכירת קרקע לפני שנת היובל; אדם לא אמור למכור את קרקעותיו אלא אם כן הוא עני. ובאם חזר מזלו והתהפך הגלגל, עליו לקנות בחזרה את הקרקע.

*'''חמישי''' - המשך דיני מכירת קרקעות ובתים בקשר לשנת היובל. התורה נותנת אפשרות לגאולת בית בבתי ערי חומה לאחר הקניה עד לשנה אחר הקניה, אך לאחר מכן פג תוקפה של זכות זו, למעט בערי הלויים, בהן ניתן לגאול את הבית בכל עת. כעת פונה התורה לנושא העזרה לזולת, ובין היתר אוסרת עלינו התורה לתת הלוואה ליהודי ב[[ריבית]], או לקחת הלוואה בריבית.

*'''שישי''' - צווי דיני עבד עברי, אשר גם באם [[יהודי]] מכר את עצמו בגלל הנסיבות, אסור לנו להתנהג אליו כעבד, אלא חובה להתנהג בכבוד, והוא אף משתחרר בשנת היובל.

*'''שביעי''' - גאולת עבד עברי שנמכר ולאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]].