עריכת הדף "פרעות תקצ"ד" (פסקה)

==הרקע==
בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל וסוריה, ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.

בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את הגברים ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.

המרד הראשון בוצע ב[[ירושלים]] על ידי אנשי [[שכם]], ובעקבותיהם - פרצו קבוצות מאורגנות של מרד בכל רחבי ארץ ישראל, ובעיקר - במקומות בהם היו קהילות יהודיות, ב[[חברון]] וב[[צפת]]. המקום היחיד בו לא פגעו הפרעות, היו בקהילה היהודית ב[[טבריה]] שם עזרו דמי הכופר, ולא בוצעו ביהודי העיר מעשי שוד וביזה.

הפרעות הקשות והנוראות ביותר, התרחשו בעיר [[צפת]], והביאו להריסת היסודות להאיחזות היהודית במקום, ובריחתם של היהודים לאזורים בעלי ישוב יהודי גדול יותר, עם אפשרות הגנה עצמית רחבה וחזקה יותר.