עריכת הדף "פסח רוך" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' מיכה (יחיאל מיכל) רוך ולאמו מרת פערע בראקשיק. אביו היה יהודי פשוט אך ישר וירא שמים ולבניו העניק חינוך חרדי חסידי.

בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר השלטונות גירשו את היהודים מראקשיק לרוסיה, ר' פסח היה בין המעטים שהסתתרו ונשארו בעיר. לקראת סיום המלחמה, החלו תושביה הגויים של ליטא שמאסו בשלטון הפריצים, לערוך פרעות בחצרות הפריצים. אחד הפריצים שהעיר ראקשיק הייתה באיזור שלטונו, מצא את ביתו של ר' פסח למקום מחבוא עד יעבור זעם. לאחר המלחמה גמל הפריץ לר' פסח ביד רחבה, ור' פסח נעשה לעשיר גדול והחזיק בית מסחר סיטונאי למתכות וחומרי בניין{{הערה|לוי שליט, ספר זכרון על ראקשיק וחורבנה.}}.

ככל שגדלה עשירותו כך גדלה חסידותו, והוא נסע אל הרבי, ובהמשך זכה לארח את הרבי בביתו שבראקשיק בשנת [[תרצ"א]].

כאשר נודע לר' פסח ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יגיע לבקר בראקשיק, מיד החל להכין את ביתו כאכסניה מתאימה עבור הרבי. הוא שינה וחידש את פני הבית, סייד את הקירות, קנה כלים חדשים, וכן התקין בביתו מערכת חשמל, דבר נדיר ויקר באותם ימים, הכל כדי להנעים את שהותו של הרבי.

כאשר נודע לרבי הריי"צ על ההשתדלות המיוחדת של ר' פסח בהתקנת החשמל, ביקש להשתתף בהוצאות הרבות ושאל את ר' פסח כמה עלה לו להתקין את החשמל. ר' פסח שכמובן לא רמה לקחת כסף מהרבי ענה שאמנם יכולים אתם לשלם לי על החשמל אך אני לעולם לא אוכל לשלם על האור הרוחני שהארתם בי.

ברשימת הביקור התייחס לכך הרבי וכתב על "האכסניה אשר הכין החסיד ובעל מידות טובות ר' פסח שי' רוך". ובמהדורא בתרא של רשימה זו הוסיף "האכסניה אשר הכין עבורו ברוב עמל וטורח בגופו ובממונו הנכבד ובכל מידות טובות.

בסיום הביקור בראקשיק, אמר הרבי הריי"צ (בביתו של ר' פסח) את המאמר דיבור המתחיל "נעשה נא עליית קיר קטנה .. ומנורה וגו'"{{הערה|נדפס בספר המאמרים קונטרסים ח"א עמ' קנב. ובספר המאמרים תרצ"א עמ' רד.}}, שכפי שהבינו, הרבי התייחס בכך להכנסת האורחים של ר' פסח{{הערה|מפי ר' פרץ מוצקין, תשורה רובין תשע"א.}}. בין הדברים במאמר הפליא הרבי במעלת ההכנסת אורחים: "וזהו נעשה נא עליית קיר כו' דעשיה לעילא. דבהעבודה בפועל באהבת ישראל בכלל ובהכנסת אורחים שבאה בטירחת הגוף בפרט. וכאשר היא באה בכוונה לשם שמים, הנה על ידי זה מגיעים להמדריגה היותר עליונה בד' תיקוני שכינתא, להשלים הכוונה דבריאת העולם להיות לו ית' דירה בתחתונים, והיא כלי טהורה לקיבול שפע ברכה העליונה בבני חיי ומזונא".

ר' פסח נזכר כמה פעמים באגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ובהתכתבויות שונות בקשר לתרומת כספים לישיבות תומכי תמימים{{הערה|תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/7/3.htm הישיבה בווילנא בתקופת המלחמה].}}.

את שני בניו, דוד ויששכר, שלח ללמוד בישיבת טעלז שם ייסדו שעור תניא. אדמו"ר הריי"צ כתב אודות שיעור תניא זה לרב [[יהושע אייזיק בארוך]] "..אשר בישיבת טעלז לומדים תניא בחבורה, הנאני במאוד מאוד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תכח.}}.

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] סופחה ראקשיק לרוסיה, ובני משפחת רוך שאלו ממרחק את אדמו"ר הריי"צ אם לעזוב ולברוח מהעיר או להישאר. מענה הרבי היה "לעזוב גם נשואים". בפועל הנשואים ברובם נשארו והרווקים נאסרו על הפצת יהדות ונשלחו לסיביר יחד עם ר' פסח רוך ורעייתו. בהמשך הגיעו הגרמנים לעיר והשמידו את יהודי העיר, וכך התברר שגלותם לסיביר הייתה הצלתם.

ב[[סיביר]] נפטרו ר' פסח ורעייתו ושם מנוחתם כבוד.