עריכת הדף "פנחס קארף" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[חרקוב]] שב[[אוקראינה]] ב[[כ' אייר]] [[תרצ"ה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יהושע קארף]]. בשנת [[תש"ז]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה]]. משפחתו התיישבה ב[[פוקינג]] והוא היה מהתלמידים הראשונים ב[[תומכי תמימים פוקינג]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים ברינוא]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]]. בשנת [[תשי"ג]] נסע ללמוד ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"ד]] נכנס הרבי בבוקרו של יום שישי [[ח"י אלול]] ל[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשעת סדר [[חסידות]] ובמקום נכח רק הרב קארף בלבד. פנה אליו הרבי בחיוך ואמר לו: {{ציטוטון|אַ בן יחיד פון תומכי תמימים? (בן יחיד של תומכי תמימים?)}}.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

בשנת [[תשל"א]], בעת שקרא שם לביתו נחמה דינה, אשת הרב שמואל אבא נמירובסקי מ[[קראון הייטס]] בשחרית של שבת במניין של [[הרבי]] ב-[[770]], הכריז הגבאי "נחמה דינה בת ר' פנחס". הרבי הסתובב לעבר הבימה, והורה לגבאי להכריז "הרב פנחס!".

פעם כשעבר ב[[חלוקת דולרים]], שאל אותו הרבי אודות בנו יוסף {{ציטוטון|1="וואס מיט [=מה עם] יוסף יצחק?"}}. מאז הוא נקרא יוסף יצחק (אבי אימו היה ר' יצחק לאם).

===פעילות ציבורית===
לאחר [[נישואין|נישואיו]] בשנת [[תשכ"א]] עם מרת חיה גאלדא לאם נכדתו של השוחט ובודק ר' פתחיה לאם{{הערה|לא נמנה על חסידי חב"ד, אך נודע כירא שמים וכאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית - אכל דווקא משחיטתו.}} היה [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בנוארק, ואחר כך נסע למונטריאול להיות משגיח בישיבת תומכי תמימים.

בשנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] ומונה ל[[משפיע]] בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]. בד בבד, פעל רבות בארוגנים שונים של הפצת [[יהדות]] ו[[חסידות]], ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד ניו יורק]] (במסגרתם מסר שיעורי חסידות רבים בשכונות ניו יורק), [[מבצע מזוזה]] ו[[פר"י]].

בט"ו סיון עש"ק בהעלותך [[תשמ"ג]], תוך כדי שיעור [[תניא]] שמסר ב[[ויליאמסבורג]], הוכה על ידי כמה מחסידי [[סאטמר]] שהתנגדו לקיום שיעורים בלימוד החסידות. הוא נפצע וזקנו נגזז באכזריות.

באסיפה שהתקיימה ב[[770]] בימים שאחרי המעשה המזעזע, הוזמן ר' פינייע לספר את שאירע. הוא סיפר במשפטים בודדים את פרטי המעשה, וסיים בקריאה להמשיך לעסוק ב[[מבצעים]] הקדושים ביתר חיות ובמסירות נפש.

ב[[י"ז בתמוז]]{{הערה| שיחת י"ז תמוז תשמ"ג, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמודים 305־307.}} של אותה שנה נשא [[הרבי]] שיחה מיוחדת בה התייחס בחריפות לאירוע וקישר אותו עם שמו של הרב קארף, 'פנחס'. בהנחת השיחה עניין זה לא נזכר, ובהגהה, הרבי כתב למניחים "חסר על דבר הרמז להפרשה - שאירע '''בפנחס'''".

הרבי קרא בשיחתו לרבני סאטמר להביע מחאה כנגד האירוע (וכן כנגד דקירתו של הרב [[מענדל ווכטר]] לאחר כשבועיים), ומשסירבו לעשות כן, הטיל [[בד"ץ קראון הייטס]] בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] חרם על מוצרים בהכשר בית הדין של חסידי סאטמר{{הערה|מעניין לציין, אשר בשיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]], בה הרבי מדבר (בסעיפים ו־ח) על שבט צוער (א' מן הפירושים ב"[[צוער]]" - מלשון צער), ובאותו עניין הרבי מביא את מקור דבריו מאדמו"ר הצמח צדק, ובהערה למטה, מציין הרבי לשיחה זו וראה שם בארוכה.}}.

אחרי [[תפילת ערבית של שבת]] קודש הודיע ה[[גבאי]] ב[[770]], במעמד [[הרבי]], כי תתקיים סעודת הודיה בבית משפחת קארף. זאת ללא ידיעת המשפחה, וככל הנראה בהוראת הרבי. מאות מ[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] הגיעו לבית ר' פינייע והתוועדו עימו שעות ארוכות.

גם לאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך להאמין ב[[הרבי כמלך המשיח|רבי כמלך המשיח]] והתוועד רבות על חשיבות [[הכרזת היחי|הכרזת יחי]] ועל [[קבלת מלכותו של מלך המשיח|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח]], כמו כן מסר שיעורים על שיחות ה[[דבר מלכות]].

[[קובץ:פיניע עם תלמיד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' פיניע בשיחה עם תלמיד]]
בעקבות פטירתו של [[משגיח]] ו[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[יצחק שפרינגר]], נקרא בשנת [[תשע"ד]] למלא את מקומו. ישב מדי יום בחלק משעות היום בזאל הקטן, ובשעות הצהריים במרכז הזאל הגדול במקום מיוחד שסידרו עבורו. התוועד מפעם לפעם ביומי דפגרא עם תלמידי הישיבה, כמו בימי [[ראש חודש]] וכו'. בהתוועדויותיו נהג לנגן ניגונים רבים.

===פטירתו===
בעקבות סיבוכים שנגרמו מ[[נגיף הקורונה]] אושפז בבית הרפואה במשך קרוב לשנה שלימה, כשגם במהלכה הוא השתדל בכל כוחו בעבודת ה', ב[[עבודת התפילה]], בלימוד חסידות ובשמירת השיעורים, עד שבבוקר [[כ' תמוז]], שבוע פרשת פנחס, [[תשפ"א]] נפטר מדום לב{{הערה|[https://chabad.info/bdh/688291 קראון הייטס: המשפיע הרב פנחס קארף ע"ה • עד מתי?!] {{אינפו}}.}}. הלווייתו עברה ליד [[770]] בהשתתפות מאות מאנ"ש והתמימים, ומשם המשיכה ל[[בית החיים מונטיפיורי]] שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/688545/ מאות בהלווית המשפיע הרב פנחס קארף ע"ה] {{אינפו}}}}.

לרגל ה[[שלושים]] הוציאו בני משפחה קובץ תדפיס מספר זכרון שייצא לאור בהמשך ושמו 'תפארת פנחס', וכן חוברת 'ניחוח וטעם של פעם', סיפור חייו כפי שנכתב ע"י אחד מנכדיו{{הערה|הסיפור במקורו נכתב עבור עיתון 'קינדערלאך', מוסף הילדים של {{שבועון כפר חב"ד}}.}}.

במלאת שנה לפטירתו, הכניסו בני משפחתו ספר תורה ל-770 לעילוי נשמתו. סיום הכתיבה נערך בבית המשפחה, כשלאחר מכן צעדו כולם בתהלוכה מרשימה לכיוון בית חיינו, בו נערכו ההקפות, כשלסיום צעדו לאולם 'אהלי תורה' בו נערכה ההקפה השביעית{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/808108/ בית חיינו: הכנסת ספר תורה לע"נ הרב פיניע קארף ע"ה]. ט"ז תמוז תשפ"ב {{אינפו}}}}.

===א חסידישע פרשה===
שיעוריו על בספר השיחות תשנ"א-תשנ"ב נכתבו ע"י תלמידו (ולימים נכדו) ר' לוי יצחק ראקסין, פורסמו במדור '''א חסידישע פרשה''' - התוועדויות המשפיע הרב פייניע קארף, ב[[שבועון כפר חב"ד]], למשך שנה.

מאוחר יותר, נדפס הכל יחד בחוברת שיצאה לאור כתשורה בחתונת אחד מצאצאיו.