עריכת הדף "
פיקוח נפש
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==דוחה את כל התורה== {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו"ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/כט' אלול|היום יום, כט' אלול]].}} בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה|יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי"ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ודרשו חז"ל "וחי בהם ולא שימות בהם", היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. וכן פסק הרי"ף בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב}} בלשון המוכר: "פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים". ===שבת=== {{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}} לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה|יומא פה, ב.}} "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". מקור כלל זה נדרש מהפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת"{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה|שבת קנא, ב.}}: "תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת". [[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב"ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ"ה.}}. [[הרבי]] מבאר שישנו חילוק מהותי בין דחיית השבת לדחיית שאר [[תרי"ג מצוות|המצוות]] - מבחינה הלכתית, שבשאר מצות פיקוח נפש '''דוחה''' את המצוה משום שהיא גדולה וחשובה ממנה, מה שאין כן בשבת נעשית '''מותרת''' לכתחילה ונעשית כמו יום חול. לכן ישנו מקור מיוחד עבור דחיית השבת, המלמדנו שחילול השבת עבור הצלת יהודי אינה חילול שבת כלל אלא להיפך, חילול זה הוא חלק משמירת שבת, מכיון שענין השבת הוא לבטאות "כי אות היא ביני וביניכם"{{הערה|שמות לא, יג.}}, וכשהתורה מצוה להציל חיי יהודי, הרי זה מראה את הקשר והבחירה של הקב"ה ביהודים. עוד מבהיר [[אדה"ז]] ב[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק כ"ד|פרק כד]].}}, שהסיבה לכך שפיקוח נפש אינו דוחה את המצות [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], וכן דוחה את שאר מצות התורה, אינו בגלל שהמצות האחרות קלות ביחס לשלשה מצות אלו, אלא זהו [[גזירת הכתוב]]. ומוכיח זאת משבת, שלמרות שחומרתה היא כחומרת שלשה מצות אלו{{הערה|לענין שחיטת מומר – [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן ב'.}}, מכל מקום נדחית במקום פיקוח נפש. ===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש=== {{ערך מורחב|מסירות נפש}} ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} "[[אורייתא מחכמה נפקת]]", וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] - סה"מ תרפ"ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש"ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של "וחי בהם"{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}. אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י"ד.}} "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו". ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך. ==="פיקוח נפש דוחה את כל התורה" רשות או חיוב=== נחלקו הפוסקים האם מותר הלכתית, לאדם "להחמיר" ולקיים מצווה שאינה משלושת המצוות החומרות אף שהדבר כרוך בפיקוח נפש, או שאסור לו הלכתית לקיים מצוות אלו במצב פיקוח נפש. ===אפילו בשביל רגע אחד=== מסופר{{הערה|[[לקוטי סיפורים]] עמוד פח.}} שפעם אחת מקרובותיו של [[אדמו"ר האמצעי]], זקנה בת למעלה מתשעים חלתה, וכולם ראו שהגיע זמנה למסור נשמתה למי שקיבלה ממנו, והיה זה בשבת קודש, והביאו רופא, ומאחר וב[[ליובאוויטש]] לא היה בית מרקחת, הורה הרבי האמצעי לשלוח מיד עגלה ל[[דוברובנה]] ולהביא משם את סמי המרפא שרשם הרופא. רמז לו אחד מהנוכחים, שכולם הרי רואים שהגיע זמנה, ומדוע צריך להתעסק כל כך ועוד בשבת קודש? ענה לו הרבי האמצעי: אינם יודעים את התענוג למעלה כשהנשמה נמצאת בגוף אפילו רגע אחד נוסף, ומחוייבים לעשות כל מה שיכולים.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף