עריכת הדף "פייביש זיסמן" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד בערך בשנת [[תרנ"ח]] בעיירה החסידית הקטנה פונדל (פנדליס) ליד גבול לטביה. אביו היה ר' דוב בער שנפטר בצעירותו ולימים לאחר נישואיו עבר לגור בעיר קובנה והיה מחשובי קהילת חב"ד ב[[קובנה]].

ר' פייביש נישא בשנת [[תרפ"ד]] לבת הצעירה של ר' מנחם מענדל רסקין מחשובי החסידים בעיר קובנה ועסק במסחר סיטונאי בעיר ובעקבות כך נכנס לעבוד בעסקי חמיו, משום שלחמיו היו רק בנות ולא בנים שיכלו לו לעזור לו בעסקיו, ועם הזמן ר' פייביש הרחיב את העסק ובעקבות כך העסק גדל והיה בית העסק הכי גדול בכל ליטא אחרי חנויות הסיטונאות הממשלתיות, והיה ממקורבי [[הרבי הריי"צ]]. לקראת [[שמחת תורה]] [[תרצ"ז]] נסע ל[[אוטווצק]] לשהות ב[[חג]] במחיצת [[אדמו"ר הריי"צ]] ולמרות שלא היה [[משפיע]] או בעל מעמד דומה, זכה להיות מוזמן לסעודות החג במחיצת הרבי. בסעודת [[שמיני עצרת]] איחל ר' פייביש לרבי "[[לחיים]]" וביקש ברכה שיהיו לו "[[אורות]]" ושהוא יהיה [[כלי]] לקבל אותם, והרבי בירכו. את הכוסית לקח איתו לקובנה למשמר.

=== ב[[מלחמת העולם השנייה]] ===
זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[אלול]] [[תרצ"ט]] הצליח [[הרבי הריי"צ]] לצאת מ[[וורשה]] הכבושה ולהגיע ל[[ריגא]]. ר' פייביש התאמץ להגיע לריגא לפגוש את הרבי ולקבל ברכה, ולצורך כך לקח איתו את בנו ר' [[לייבל זיסמן|לייבל]]. כשנכנסו ל'[[יחידות]]' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור בנו, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים מ[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]].

לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה ל[[חסידים]] שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחתו של ר' פייביש, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליח להשיג ויזת מעבר ל[[שנחאי]] ([[סין]]), אך גם זו לא מומשה.

==== ב[[גטו קובנה]] ====
{{ציטוט צף|עם הקמת ה[[גטו קובנה|גטו]] נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}}
בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ומשפחת זיסמן יחד עם שאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים לא וויתר על קיום [[קוצו של יו"ד]] ובביתם התקיים מניין חסידי. ב[[סוכות]] היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו [[סוכה]]. בסוכות [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל ל[[בר מצווה]], ואת [[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] חגגו בסוכה הביתית עם מספר מועט של משתתפים.

בגטו התעללו ה{{קישור אם קיים|נאצים}} במיוחד ביהודים בעלי [[זקן]] והדרת פנים מיוחדת, מה שגרם לכמעט כל יהודי הגטו להוריד את זקנם. היחידים שנותרו עם זקן מלא היו ר' פייביש והרב אברהם דובער שפירא, רבה של קובנה, שהיה מרותק למיטת חוליו.
באחד הימים נפגש בנאצים שהחלו להתעלל בו ולמשוך בזקן, מאז התחיל ללכת עם צעיף.

==== פטירתו ====
בחודש [[ניסן]] [[תש"ד]] החלו הנאצים לעשות "אקציה" נגד הילדים בגטו, ובמהלך החיפושים מצאו את ר' פייביש ושלחוהו אל "הפורט השביעי" (אחת מהמצודות בה רצחו הנצאים יהודים) יחד עם בנו חיים ישראל שם [[מוות על קידוש השם|נרצחו על קידוש השם]].