עריכת הדף "עתיד חזיר להטהר" (פסקה)

==מקור היעוד==
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}.
בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי [[הריטב"א]] [[קידושין]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה.
דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג, ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה".
היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג].}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}.

התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב{{הערה|תהלים פרק קמ"ו.}} הדורשת את הפסוק{{הערה|תהלים קמו, ז.}}: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש:
{{ציטוט|מקור=מדרש תהלים מזמור קמו|תוכן=מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל ה[[בהמה]] שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה [[הקדוש ברוך הוא]] לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי [[בשר]] החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...}} לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם.