עריכת הדף "ערב חב"ד" (פסקה)

==היסטוריה==
בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], עוד לא החלה מהפכת ה[[שליחות]] וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]], ו[[חיפה]].

לאור קריאת '[[ופרצת]]' של [[הרבי]] ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות ביישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.

עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים לפני זה בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ל[[יהדות]] ול[[חסידות]], אך דרש שהדבר ייעשה "בדרכי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}.

הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}.

אירועים אלו היו נערכים בתיאום מלא עם הנהלת הקיבוץ כערבי פולקלור ומוזיקה, ו[[חסידי חב"ד]] היו מגיעים לקיבוצים וליישובים בקבוצות שכללו נואם בעל כושר דיבור, [[בעל מנגן]] חסידי, ומספר פעילים שיסייעו להלהיב את הקהל. באירועים גדולים יותר שנערכו ביישובים העירוניים, התגבשה קבוצה גדולה יותר ופעמים אף היו מופיעים בהרכב מלא של הופעה חב"דית עם תזמורת ומקהלה.

תכנית הכינוס כללה בדרך כלל קטעי שירה והסבר סביב הניגון ומשמעותו, וכן שיחות עומק קצרות על מהות [[תורת החסידות]] ותכלית האדם בעולמו{{הערה|באסיפת פעילים בה דנו בנושאים עליהם צריך לשים דגש בערבים אלו, הביע ר' [[אברהם פריז]] את דעתו בצורה נחרצת: "לא צריך לדבר כלום. צריך לומר דבר אחד ויחיד - שיש רבי!..." (חייל בשירות הרבי עמוד 179).}}.

האירועים זכו להצלחה רבה, והיה להם ביקוש רב בקרב כל סוגי הקיבוצים והיישובים ברחבי הארץ{{הערה|כך לדוגמא העיד הרב [[ישראל לייבוב]] בכינוס חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנת [[תשכ"ב]], כי אפילו מקיבוצים הנמנים על חוגי 'השומר הצעיר' מבקשים: "בואו וצודו נפשות מאיתנו" (גליון התקשרות, א'קסה עמוד 12).}}, ובעקבותיהם התקרבו רבים לאורה של תורת החסידות והחלו להקפיד על אורח חיים יהודי.

במקביל לקיום האירועים, שבתו חסידי חב"ד בקיבוצים ובמושבים, כאשר אופי הפעילות בשבתות היה עמוק יותר, והוקדש בעיקר ללימוד מעמיק של פרקי [[תניא]] ושיחות עומק ארוכות על תכלית האדם בעולמו ונושאי פילוסופיה נוספים לאור [[תורת החסידות]].

כמו כן נערכו ערבי חב"ד לקהלי יעד מסויימים, כגון ערבי חב"ד ל[[חיילי צה"ל]], וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגונם של [[נשי חב"ד בארץ הקודש]].