עריכת הדף "עקשנות" (פסקה)

== בלשון הקודש==
{{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}}
בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהילים יח, כז.}}.

עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}.

על פי הפשט פשטני המקרא מבארים את הלשון 'קשה עורף' שהאדם לא מסובב את פניו לקבל את התוכחה, אלא ממשיך במעשיו 'מבלי להביט לאחור'{{הערה|רש"י: "קשה עורף - מחזירין קשי ערפם לנגד מוכיחיהם וממאנים לשמוע". אבן עזרא: "טעם קשה עורף שלא ישמע מה שצוה, משל לאדם הולך לדרכו במרוצה ולא ישיב עורף לקורא אליו" (שמות לב ט).}}.

הרבי מבאר את הלשון שנאמרה בנוגע לפרעה "כבד לב פרעה", שאף שמבואר במקומות רבים שהוא ענין העקשנות וקשיות העורף (ולכן 'פרעה' אותיות 'הערף'), הפסוק מדייק ואומר 'כבד '''לב''' פרעה', כיון שבאופן כללי ענין העקשות שייך לכח המעשה דווקא, ואילו פרעה היא עקשן בעצם, שלא רק שההנהגה שלו בפועל היתה באופן של עקשות, אלא שהיה עיקש בעצם{{הערה|שם=לב|1=[https://chabadlibrary.org/books/1301470100 לקוטי שיחות חלק לב שיחה ב' לפרשת וארא, עמוד 32].}}.