עריכת הדף "עולמות נשמות אלוקות" (פסקה)

==מקור הביטוי וביאורו==
בספר [[צוואת הריב"ש]] מבואר סדר ההתבוננות בתפילה באופן שהתיבות יהיו 'מאירות', באמצעות זה שאדם כולל נשמתו בכל אחת מהבחינות של 'עולמות נשמות ואלוקות'.

את דבריו מבסס הבעל שם טוב על ספר הזוהר בנוגע לתיבת נח, שבתיבה היו שלושה מדורים שהם כנגד שלושה רבדים הללו, והציווי 'בא אל התיבה' שנאמר לנח במשמעותו בעבודת האדם, היא שהאדם צריך לכלול את עצמו בתיבות התפילה בכל אחת מה'קומות' של התיבה{{הערה|1=לשון צוות הריב"ש במלואה: "ריב"ש ע"ה אמר, צוהר תעשה לתיבה, שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה ובתפילה מצהיר, כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה, עם אלהות, ואחר כך מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה תיבה, ואחר כך מתיחדים יחודים אמיתיים באלהות, וצריך האדם לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור, וזהו תחתיים שניים ושלישיים וגו', דהיינו עולמות ונשמות ואלהות, תלת עלמין אית ליה וכו' (זוהר ח"ג קנ"ט א)". ובלשון דומה ב[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/2/18.htm אור תורה נח, יח].}}.

הרבי מבאר את הכוונה בשלושת הרבדים הללו: '''עולמות''' - ה[[ספירות]] האלוקיות ב[[ארבעת העולמות|השתלשלות העולמות]], '''נשמות''' - [[עבודת האדם]], ו'''אלוקות''' - האלוקות עצמה.

(זאת בשונה מההסברים הנפוצים המפרשים זאת בשלושת הרבדים: עולמות - המציאות בה מתרחשים הדברים, נשמות - האדם הפועל במציאות, אלוקות - האור האלוקי המחיה ומהווה את המציאות).

במספר מקומות מופיע גם ביטוי מקביל: 'ספירות נשמות ומלאכים'{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/222.htm כתר שם טוב הוספות, אות רכב]. צוואת הריב"ש סימן עה. אור תורה להרב המגיד ז, א ואילך. אור התורה נח ח"ג תריד, א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/37/index.htm#_ftn_2476 ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' רפג]. בהוצאה החדשה – ח"ד ע' רפג.}}.