עריכת הדף "עבודת התפילה" (פסקה)

==חשיבותה==
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.

ה[[בעש"ט]] הגדיר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/98.htm כתר שם טוב אות צח]‎‎ [בהוצאת קה"ת, תשפ"א - ע' יג, ג-ד].}} את מטרת ה[[תפילה]] כהכרה ומודעות בטוב הנפעל מלמעלה גם בזמני צער העוברים על  המתפלל, (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך [[צב]]) נוצר מעצמו), בדרך זו הוא הסביר את המחלוקת בגמרא{{הערה|ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.}} בסדר הקדימה בתפילת שמונה עשרה - האם יש לסדר את שבחיו של ה[[קב"ה]] לפני התפילה או אחרי התפילה, להסבר הבעש"ט הדעות אינן חולקות אחת לשניה, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה בטוב בעתות צער, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך [[אמונה]] פשוטה.

[[אדמוה"ז]] חידש שהדרך להגיע ל[[אהבה]] ו[[יראה]] לה' היא דוקא על ידי [[התבוננות]] באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|תניא פרק ג'.}} - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה{{הערה|וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר ה[[בעש"ט]] וחידושו של [[אדה"ז]] ב[[התבוננות]] דוקא שחודרת ב[[פנימיות]].}}. 

באמצעות התפילה פועלים [[יחוד]] ודבקות עם הקב"ה{{הערה|נתבאר בתורה אור עט, ג (עפ"י משניות כלים פ"ג מ"ה), בת עין ד"ה "זאת חקת התורה", ופרי צדיק מאמר קדושת השבת ב (עפ"י משניות סוטה פ"ג מ"ד ) ועוד.}}, בתורת החסידות ביארו את שורש המילה תפילה והקבילו אותה למונח התלמודי '[[התופל כלי חרס]]'.

מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.

בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות{{הערה|לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.}}. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק ט' עמוד קע"ה.}}.

בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 133. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה. וראה ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224: "יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות".}}.