עריכת הדף "ספר שופטים" (פסקה)

==תוכן הספר==
את ספר שופטים ניתן לחלק על פי תוכנו לשלושה חלקים עיקריים.

חלק ראשון, המסתיים בפרק ב' פסוק ה', עוסק בנושא התנחלות בני ישראל בארץ, כהמשך למסופר ב[[ספר יהושע]]. הכתוב מתאר את כיבוש נחלות יהודה ושמעון על ידי שני השבטים ואת חלוקת האדמות. בהנגדה לסיפור זה, מופיע פירוט של שבטים שלא סיימו ליישב את שטחי ארצם ולגרש מהם את השבטים הכנעניים, תושביה הקודמים של הארץ. בסופו של החלק, מופיע קטע תוכחה על ההזנחה של כיבוש הארץ, הנאמר על ידי מלאך ה', העולה אל העם מן הגלגל אל הבוכים.

בחלק השני, המסתיים בפרק ט"ז, מתוארת בצורה כרונולוגית ומסודרת תקופת השופטים. מובאים בה מעשיהם של השופטים - עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, שמגר בן ענת, דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, (ושל יעל אשת חבר הקיני שלא הייתה שופטת), גדעון, אבימלך, תולע בן פואה, יאיר הגלעדי, יפתח הגלעדי, אבצן מבית לחם, אילון הזבולוני, עבדון בן הלל הפרעתוני ו[[שמשון הגיבור]]. בראש חלק זה מופיעה סקירה קצרה על הדפוס ההיסטורי המרכזי של התקופה: עם ישראל עובד עבודה זרה, כעס ה' על עמו ושעבודם בידי עמים זרים, שוב העם אל ה', שליחת שופט ביד ה' שמושיע את העם, וחוזר חלילה.

החלק השלישי, הכולל את הפרקים י"ז-כ"א, כולל שני סיפורים מתחילת תקופת השופטים המשקפים את מצבו הרוחני של העם בתקופה זו, שבה "אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (כ"א, כה). הסיפור הראשון, סיפור [[פסל מיכה]], הוא מעשה של [[גזל]] ו[[עבודה זרה]], השם ללעג את עובדי העבודה הזרה, ההופכים כסף גנוב לאליל, תוך כדי הונאה נוספת, ולבסוף ה"אליל" עצמו נגנב מהם בכוח הזרוע. הסיפור השני, מעשה [[פילגש בגבעה]], הוא תיאור של ירידה מוסרית, שראשיתה בגילוי עריות וברצח, וסיומה במלחמת אחים, ובהיכחדו כמעט של שבט מישראל. שני סיפורים אלו, מצורפים לספר כנספח, בהקשר לתקופה ולנסיבות.

===השופטים===
*עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז משבט יהודה.
*אֵהוּד בֶּן גֵּרָא משבט בנימין.
*שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת [[כהן]] מ[[שבט לוי]].
*פרק ד' פסוק ד'-פרק ו' -דבורה הנביאה ובעלה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם משבט נפתלי.
*פרק ו' פסוק י"א-פרק ח' פסוק ל"ב - גִּדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) בֶּן יוֹאָשׁ משבט מנשה.
*פרק י' פסוק א'-ב' - תּוֹלַע בֶּן פּוּאָה משבט יששכר.
*פרק י' פסוק ג'-ה' - יָאִיר הַגִּלְעָדִי משבט מנשה.
*פרק י"א-י"ב פסוק ז' - יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי משבט מנשה.
*פרק י"ב פסוק ח'-י' - אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם משבט יהודה.
*פרק י"ב פסוק י"א-י"ב - אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי.
*פרק י"ב פסוק י"ג-פרק י"ג - עִבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי משבט אפרים.
*פרק י"ג פסוק כ"ד-פרק ט"ז - [[שמשון הגיבור|שִׁמְשׁוֹן בן מנוח]] משבט דן.
לפי מניין זה היו 12 שופטים כמניין השבטים. וישנה מימרה בחז"ל{{הערה|[[מסכת סוכה|סוכה]] כ"ז:}} שבתקופת השופטים עמדו לישראל שופטים מכל אחד מהשבטים.

==="שופטים מושיעים" ו"שופטים קטנים"===
מקובל לסווג בין השופטים לפי היקף סיפורם:

"השופטים הגדולים" הם המושיעים, אנשי החיל שהצילו את עמם מהאויבים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי, שמשון, ועל פעולותיהם מסופר בהרחבה. תקופות השלום שבאו בעקבות מעשי ישועתם הן במספרים עגולים (40, 20, 80 שנה).

"שופטים קטנים" (או שופטים רצופים). מכונים השופטים שיש לגביהם הערה ביוגרפית קצרה בלבד (משך כהונתם, משפחתם ומקום קבורתם), ללא סיפור מעשי הישועה שעשו: תולע בן פואה (שופטים י' א-ב), יאיר הגלעדי (י' ג-ה), איבצן מבית לחם (י"ב ח-י), אילון הזבולוני (י"ב יא-יב), עבדון בן הלל הפִּרְעתוני (י"ב יג-טו).

נחלקו המפרשים אם שמגר בן ענת, ברק בן אבינועם, ואבימלך בנו של גדעון נחשבו גם כן לשופטים.