עריכת הדף "ספירת המלכות" (פסקה)

==ספירת המלכות ביחס לספירות אחרות==
==== יחס מיוחד לספירת הכתר ====
לספירת המלכות יש קשר מיוחד לספירת ה[[כתר]], המבוסס על כך ש[[נעוץ תחילתן בסופן]], כלומר ישנו קשר (ישיר) בין תחילת ההשתלשלות בספירת הכתר לבין הגמר הסופי שלו בספירת המלכות,
בנוסף לקשר הרגיל ביניהם המתבטא בתהליך רגיל של השתלשלות ספירה אחר ספירה בהדרגה.

==== יחס מיוחד לספירת חכמה ====
נוסף לכך, לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[חכמה]]. על קשר זה נאמר כי "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר שספירת החכמה, הנקרית בשם "אבא", היא היסוד לספירת המלכות, הנקראת בשם "[[בת]]". ההסבר לכך הוא, כמבואר בכמה מקומות על הפסוק "אישה כי תזריע וילדה זכר" ואמרו [[חז"ל]] על הפסוק שכ"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר", וכנקיטת [[אדה"ז]]{{הערה|לקו"ת ר"פ תזריע, נתבאר בלקוטי שיחות חלק ז' פרשת תזריע מצורע, ובד"ה אשה כי תזריע תשכ"ה, מלוקט ג'. ושלא כהפילוסופים שטענו שמכיוון שהטעם לכך שכשאישה מזרעת תחילה יולדת נקיבה היא משום שכטיפת האם באה ראשונה טיפת האב באחרונה ועילאה גבר - טיפת האב שהבאה אחרונה היא עליון וגובר, ולכן יולדת נקיבה, אם כן לידת הזכר קשור לאב. ובמקרה הפוך (כשהאיש מזריע תחילה העליון היא טיפת האם הבאה אחרונה, היא הגוברת ולכן יולדת נקיבה, יוצא שקשר הבת היא לאם.}} שקשר הבת הוא דווקא לאב ומסביר זאת באופן הבא: על מנת שאו"א (חו"ב) שמייצגים עמדות מנוגדות - קו הימין וקו השמאל - יתאחדו, דרוש שכל אחד יאיר באורו של השני האב יאיר מבחינת גבורה (הכלי יהיה חסד - גבורה שבחסד) והאם מבחינת חסד (הכלי יהיה גבורה - חסד שבגבורה) ומאחר שהבת (מלכות) עניינה גבורה ואור הגבורה מגיע דווקא מהאב הקשר שלה הוא דווקא עם האב שממנו הוארה. [[ספירת החכמה]] וספירת המלכות נקראים גם בשם "[[יראה עילאה]]" ו"[[יראה תתאה]]".

==== יחס מיוחד לספירת הבינה ====
לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[בינה]]. הן ספירת הבינה, והן ספירת המלכות הם ספירות שבבחינת מקבל. ספירת הבינה היא בבחינת מקבל מן ספירת ה[[חכמה]], והיא צד המקבל של [[יחודא עילאה]]. ספירת המלכות היא בבחינת מקבל בכללות של כל הספירות, אבל בפרטות היא בבחינת מקבל מן [[זעיר אנפין]], כלומר ה[[מידות (ספירות)|מידות]], והיא הצד המקבל של [[יחודא תתאה]]. משום כך [[ספירת הבינה]] נקראת בשם "אמא עילאה", לעומת ספירת המלכות הקרויה בשם "אמא תתאה". מבואר כי ספירת הבינה היא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]] וקרויה גם בשם [[לאה]], וספירת המלכות היא בבחינת [[עלמא דאתגליא]] וקרויה גם בשם [[רחל]].