עריכת הדף "סעודת שור הבר והלווייתן" (פסקה)

==סעודה כפשוטה או לא==
[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.

היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?

אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.

כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.

מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}