עריכת הדף "סעדיה ליברוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"ס]] בקליאדי שב[[רוסיה]] לאביו ר' צבי הירש יהודה ליברוב ולאמו מרת רבקה שיינא.

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' [[משה מנחם מענדל איידלמן|משה מנחם מענדל]] וקריינא דבורה.

בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.

יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]] ובה שימש משפיע לאנ"ש ושד"ר{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שישי}}.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, מיד התקשר לרבי, וכתב את מכתביו אל הרבי עם תוארים הנכתבים לרבי, פעל בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ויחד עם עשרות מחסידי חב"ד בצרפת חתם על כתב התקשרות בז' תשרי תשי"א{{הערה|תולדות ר' סעדיה פרק שביעי}}. 

בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[הרבי]] באגרת מחודש מנחם אב תש"י שעליו להתענין בשליחות ב[[מרוקו]] או ב[[אוסטרליה]].

בשנים הבאות ניסה לצאת בשליחות למרוקו, וחרף הקשיים, ציית לעידודי הרבי ולאחר מאמצים רבים בשנת תשי"ג יצא בשליחות הרבי למרוקו{{הערה|תולדות ר' סעדיה}}. 

בשנים הבאות נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר, 

עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר{{מקור}}. 

מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".

נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] בסמיכות לקברו של בעל התורת חסד.