עריכת הדף "סנהדרין (המערכת המשפטית)" (פסקה)

==בהלכה==
===תפקידם וסמכותם===
מוסד הסנהדרין עניינו הוא '''מילוי מקומו של משה רבינו'''{{הערה|סההדרין טז ברש"י: מה משכן על פי משה שהוא כסנהדרי גדולה, אף לדורות על פי סנהדרי גדולה.}}, ולכן חכמי הסנהדרין '''כולם'''{{הערה|הן אלו שמונו לסנהדרין גדולה והן אלו שבקטנה.}} חייבים להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.

וכשם שבמשה נאמר "כל הדבר הגדול יביאון אליך"{{הערה|שמות יח כב.}} כך כל המצוות העיקריות אינן נידונות אלא בסנהדרין. בפרטות מונה הרמבם בספרו שלושים מצוות כאלו{{הערה|עשר מהן מצוות עשה ועשרים לא תעשה.}} (הפזורות בתורה בכמה מקומות{{הערה|שמות יח כא-כו, שמות כב כז, שמות כג א-ח, ויקרא יט יב-לה, במדבר יא טז-יז, דברים א יג-יז, דברים ט זיח-כ, דברים יז ח-יג, דברים יט יא-יג, דברים כא כב-כג, דברים כה א-ג, דברי הימים ב' יט ד-י.}}), ואת אחת עשרה העיקריות שבהן הוא מונה בפרק חמישי מהלכות סנהדרין: להעמיד מלך{{הערה|אלא שלמצווה זו צריך גם נביא, כפי שמביא הרמבם בהלכות מלכים.}}, למנות דיינים בכל שבט ובכל עיר{{הערה|א. בתי דין של שלושה, ב. סנהדרין קטנה – של עשרים ושלושה דיינים, וג. סנהדרין גדולה – של שבעים ואחת דיינים.}}, לדון שבט שהודח כולו, לדון נביא שקר, לדון כהן גדול בדיני נפשות, לדון זקן ממרא, לדון עיר הנידחת, להשקות את הסוטה, ולהרחיב את העיר{{הערה|ירושלים.}} או את העזרות. בנוסף, אין יוצאים למלחמת הרשות ולמדוד את החלל אלא על פי סנהדרין הגדולה שבמקדש.

ובכללות: על הסנהדרין מוטלת החובה לדאוג שהחיים יתנהלו על פי התורה, ולוודא שהעם כולו (ככלל ו'''כפרט''') יקיים את כל התורה והמצוות.

===ביטול הסנהדרין===
עם חורבן הבית הלך מוסד הסנהדרין ונחלש. בתחילה גלה ממקומו{{הערה|שאז נחלש כוחו, שישנן מצוות שהדיון בהם מחייב שיהיו במקומם שבמקדש.}}, ולאחר תקופה מסויימת פסק לגמרי{{הערה|ישנן דיעות שונות מתי בדיוק פסק: אם היה זה בתקופת בר כוכבא, או כשלוש מאות שנים מאוחר יותר - עד ביטול הנשיאות, או אפילו עד מסע הצלב הראשון.}}. אך גם אחרי ביטול הסנהדרין המשיכו עדיין חכמי ישראל לסמוך זה את זה עוד שנים רבות, ועד שהרבי מוכיח{{הערה|בתורת מנחם תשמ"ד ח"ד עמ' 2601, 2683.}} שבבית דינו של [[רי"ף|הרי"ף]] עדיין היו סמוכים (שהרי תקעו אצלו [[שופר|בשופר]] ב[[ראש השנה]]{{הערה|מגיד משנה הלכות שופר ב', ט'.}}, ודבר זה שייך ל[[קידוש החודש]] על פי הראיה – שאפשרי רק ב[[בית דין]] סמוכים).

===חידוש הסמיכה===
כתב [[רמב"ם|הרמבם]]"{{הערה|יד החזקה, שופטים ד יא.}} ש"אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים". על סמך פסק זה נעשו במשך הדורות כמה נסיונות{{הערה|בהושענא רבה ד'תתמ"ג חידש ר' אליהו הכהן את הסמיכה בחיפה – אך נקטעה שוב במסע הצלב שהיה עשרות שנים בלבד לאחר מכן. חמש מאות שנים מאוחר יותר חידש מהר"י בירב את הסמיכה – אך גם זו לא האריכה שנים, ובנסיונות מאוחרים יותר לא נסמך בפועל איש.}}, אך מסיבות שונות אף אחד מהם לא צלח.