עריכת הדף "נתן הורביץ" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב שמעון ולאמו חייענא, ועוד בצעירותו התקשר ל[[אדמו"ר הזקן]] והיה מהראשונים שקיבלו את הדרכתו בעניני עבודת ה' והפכו לחסידיו הנלהבים.

בסביבות שנת [[תק"פ]] התקבל לכהן כמורה צדק וכ[[מרא דאתרא]] ב[[פולוצק]], והיה לאחד הבולטים והחשובים מבין רבני תנועת חב"ד בשנותיה הראשונות וזכה ליחס של כבוד מכל רבני האזור שהעריכו את תשובותיו ההלכתיות.

לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן, נמנה על החסידים שלא נהו אחרי [[רבי אהרן מסטרשלה]], ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], ואחרי [[הסתלקות]]ו התקשר לממשיך דרכו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

למרות שבשנים הראשונות לא הסכים הצמח צדק לקבל פדיונות מחסידים ולקבל על עצמו בצורה מלאה את הנהגת החסידים, ולמרות גילו המבוגר של רבי נתן, הוא שלח אליו מכתבים בהם התבטל בפניו וכתב לו "המוכן למשמעתו וחפץ בהצלחתו", וחתם בשולי המכתב את שמו ושם אימו כפי שנהוג בכתיבת [[פדיון נפש]]. הצמח צדק לא קיבל את התבטלותו, ומחק ממכתביו שם אמו, ואת תוארי ההתבטלות שכתב בפניו במכתבים השונים כגון "עבדו".

רבותינו נשיאינו העריכו מאוד את חוות דעתו ההלכתית, עד שהצמח צדק כתב לו באחת ההזדמנויות "מה אדע אשר לא תדע", והיו מתכתבים איתו לעיתים תדירות ופנו אליו בהערצה ובכבוד גדול. 

בשנת [[תקצ"ה]], כאשר התעוררה המחלוקת הגדולה בנוגע לזכות הדפסת הש"ס בין [[דפוס סלאוויטא]] ל[[דפוס האלמנה והאחים ראם]] שבוילנא, התייצב לצידם של מדפיסי וילנא.

באופן יוצא דופן, כאשר כתב תשובה הלכתית המתירה אכילת [[דגים]] מלוחים בחג הפסח, התרעם עליו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכתב לו: "האם מדובר כאן ב[[עגונה]] המחכה להיתר שלך?"{{הערה|[[בית רבי]] עמוד עה.}}.

וכיהן בתפקיד בפועל עד לפטירתו בסביבות שנת [[ת"ר]] כשאת מקומו החליף החסיד הרב [[אליהו יוסף ריבלין]].