עריכת הדף "נר חמישי של חנוכה" (פסקה)

==מעלתו של יום זה==
ביום זה [[אדמו"ר הזקן]], בעל ה[[תניא]], יצא [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|ממאסרו השני]] בשנת [[ה'תקס"א]]. [[הרבי]] מסביר, שאירוע זה קשור למעלת נר החמישי. 

[[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר יום זה כ'יום טוב חסידי' ("א חסידישער יום טוב"), אך ציין שגם יום טוב חסידי שייך לכלל ישראל ולא לחסידים בלבד{{הערה|שיחת נר חמישי של חנוכה תש"ג, ספר השיחות תש"ג עמוד 22. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 128.}}.

הרבי מביא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989120 שיחת ליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג].}} את המחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]], בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית-שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה. 

בשיחה של הרבי{{הערה|אור ל[[כ"ט כסלו]], נר חמישי של חנוכה [[ה'תש"מ]].}} מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.

הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן [[דמי חנוכה|מעות חנוכה]] בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.

בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא שהוא 
חל ב[[כ"ט בכסלו]], שהוא ערב [[ראש חודש]] [[טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור קטן]]', ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים '[[תחנון]]'.

הרבי מוסיף ומבאר שאף על פי שישנם עוד חודשים שאין אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניהם, כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש [[ניסן]] לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש חודש [[חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש חודש [[טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב ב[[מגילת תענית]] שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.