עריכת הדף "נצרות" (פסקה)

==היסטוריה==
{{להשלים}}
הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.
===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===
מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.

גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].