עריכת הדף "נפתלי קראוס" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב שבט]] [[תרצ"ב]] ב[[בודפסט]] שב[[הונגריה]] לאביו ר' יצחק קולמוסאי ולאמו מרת דבורה, במשפחה שומרת תורה ומצוות.

בהונגריה קיבל את חינוכו בישיבת האידוהאדהאז-הונגריה, ובשנת [[תש"ט]] עלתה משפחתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נכנס ללמוד בישיבת 'בית יוסף צבי' של הרב דושינסקי בירושלים.

כשסיים את מסלול לימודיו התגייס ל[[צה"ל]] ושירת במשך שנתיים וחצי, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כפועל בנין, ובמקביל נכנס לעבוד במסגרת פא"י (פועלי אגודת ישראל) הן כעורך החדשות בעיתון 'שערים' והן חבר המזכירות של חטיבת הדור הצעיר באגודה.

במשך תקופה זו החל להיחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]] ולהשתף בשיעורי [[תניא]] בעקבותיהם גיבש את זהותו כחסיד חב"ד מן השורה.

בכ"ג אב [[תשי"ז]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חיה בתיה בת הרב [[שמואל זלמנוב (תל אביב)|שמואל זלמנוב]]. החתונה התקיימה בח' כסלו [[תשי"ח]], ולאחריה התיישב הזוג הצעיר ב[[תל אביב]], והוא מונה כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ועסק בין השאר בהפצת עלוני ה[[שיחות לנוער]] וזכה לקבל הדרכות ועידודים מהרבי בנוגע לעבודה זו{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'עה, חלק י"ח אגרת ו'תרלג.}}.

בשנת [[תשכ"א]] הצטרף לצ'רטר הראשון של חסידי חב"ד ש[[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לחגוג עמו את חודש החגים, וזכה להיכנס אל הרבי פעמיים ל[[יחידות]] כאשר הראשונה שבהם נמשכה כעשרים דקות רצופות{{הערה|למרות שהתור שלו נקבע לשעה שתיים וחצי בלילה, הוא נכנס לרבי רק בשעה שמונה בבוקר עקב התארכות היחידויות של האנשים שנכנסו לפניו.}}, ובמהלך היחידות דרש ממנו הרבי לנצל את עבודתו במערכת העיתון להפצת מעיינות החסידות.

בשנת [[תשל"ה]] עבר לעבוד במערכת העיתון 'מעריב', וב[[חודש תשרי]] שלאחר מכן שהה אצל הרבי בחודש החגים ודיווח על המתרחש ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי וזכה לקבל מהרבי ברכת יישר כח על הדיווח העיתונאי, וכן הרבי העניק לו באופן אישי חבילת דולרים לחלק לכל עובדי מערכת העיתון. את תפקידו זה ניצל רבות על מנת לסייע ל'דובר חב"ד' בארץ הרב [[ברק'ה וולף]] והשקיע מאמצים רבים כדי להביא את דברי הרבי בצורה הטובה ביותר לציבור הרחב, כשלצורך כך הוא מגייס את חבריו לעבודה ומשמש כאיש קשר בינם לבין אנשי חב"ד והרבי, וכן התראיין רבות לתחנות הרדיו השונות ובלשונו החריפה הגן על עמדתה של היהדות החרדית בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

לאורך השנים עסק במחקר ספרות וביקורת לצד עבודתו העיתונאית במערכת 'שערים' '[[בטאון חב"ד]]' והבטאון ההונגרי 'אוי-קלט', וכן תרגם להונגרית חלקים נרחבים מ[[ספר התניא]].

הרב קראוס התגורר ב[[רחובות]] עד לפטירתו ב[[י"א שבט]] [[תשע"ח]] בגיל 86. נטמן בבית העלמין ברחובות.