עריכת הדף "נפש השכלית" (פסקה)

==תפקידה ומהותה==
הנפש השכלית היא אחת משלושת הנפשות הפועלות באדם: נפש האלוקית, נפש הבהמית, ונפש השכלית.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו.}} שלנפש השכלית יש ציור שלם של כוחות פנימיים - [[שכל]] ו[[מידות]] (כמו לנפש האלקית ולנפש הבהמית){{הערה|ובלקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת נח (שיחה ד - עמ' 58-59), מכריח הרבי שגם לאומות העולם יש נפש זו, אלא שבישראל היא במדרגה גבוהה יותר.}}, ויש לה אפילו כוחות מקיפים (רצון){{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'חביב אדם' תש"ב.}}, והרצון של נפש זו הוא בענייני השכלה ובענייני הנהגה על פי הוראת השכל.

===ממוצע המחבר החיות לגוף===
לנפש השכלית ישנו תפקיד נוסף, לשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנפש האלוקית לגוף האדם{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] ספר המאמרים תרנ"ט עמודים קה-קז.}}, היות וחיות הנפש האלקית שבכל אחד ואחד אינו שורה כי אם באמצעות התלבשות בנפש השכלית, ששורה ומתלבש בהנפש החיוני. הנפש החיוני הוא עצמו הוא חיות רוחני עדין ומובדל עדיין מהגשמי, והוא מחייה את הגוף על ידי התלבשות באדים הרוחניים והדקים היוצאים מהדמים (שהם הרוחניות שבגשמיות שהוא כלי לנפש החיונית שהוא בחינת גשמיות שברוחניות).

לפי הסבר זה יוצא למסקנה, שכדי לחיות את הגוף מוכרחים כל ג' הנפשות.

בעוד [[הנפש האלוקית]] היא [[נפש]] שמהותה העיקרית היא [[שכל אלוקי]], כלומר, שכל בלתי מוגבל המבין ומשיג בענינים [[רוחני|רוחניים]] בלבד. וה[[נפש הבהמית]] היא כמשמע משמה - בהמה. כלומר, [[מידות]] בלי [[מוחין]]. ואפילו שגם לה יש שכל, אבל זהו שכל עבור השגת [[תאווה|תאוותיה]], נמצא שהשכל משועבד להבנת והשגת החומר ולא להבין עניני שכל.

התיווך ביניהם נעשה באמצעות הנפש השכלית, אשר מצד אחד היא גם כן מגיעה מ[[קליפת נוגה]] (מקור הנפש הבהמית), ומצד שני היא יכולה להשיג עניני שכל, בשכל אנושי (כמו הנפש האלוקית).

תפקיד הנפש האלוקית הוא להחדיר עניני אלוקות לנפש השכלית, וכאשר היא מבינה, היא מעבירה את נקודת ה"[[בכן]]" ל[[נפש הבהמית]] עד שפועלת בה להתעורר ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ל[[הקב"ה|קב"ה]].

===החילוק אם היא מהווה נפש בפני עצמה===
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביטויים שונים בנוגע ל'עצמאותה' של נפש זו, היא היא מהווה נפש בפני עצמה או שלא.

;המופעים מהם משמע שהיא נפש בפני עצמה:

'''א.''' מאדמו"ר הזקן: "מבואר בעץ חיים{{הערה|שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'.}} בחינת צלם כו' שהוא בחינת נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נפש האלקית עם נפש הבהמית"{{הערה|לקוטי תורה פרשת בחוקתי מז, ג.}}.

'''ב.''' מהרבי הרש"ב: "הגם שבלקוטי אמרים נזכרו רק ב' נפשות, באמת הם ג'. נפש האלוקית ונפש השכלית ונפש החיונית"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, דבור המתחיל לכל תכלה.}}.

'''ג.''' הרבי הריי"צ: לכל אחת משלושת הנפשות אלקית, שכלית, ובהמית יש ציור שלם של שכל ומידות{{הערה|קובץ 'התמים' חוברת ג' עמוד ס"ו}}.

'''ד.''' הרבי: לא רק שהם שלושה נפשות, אלא אפילו שורשם שונה{{הערה|דבור המתחיל אשרי תבחר תשט"ז.}}.

;מצד שני, מובא בכמה מקומות שנפש השכלית היא חלק מנפש הבהמית:

'''א.''' אדמו"ר הצמח צדק: "נפש הבהמית שהיא גם כן נפש השכלית וזהו נפש אחת"{{הערה|קיצורים והערות של אדמו"ר הצמח צדק לתניא עמוד פח.}}.

'''ב.''' הרבי: נפש החיונית שאודותה מדובר בפרק א' דתניא מתחלקת לנפש השכלית ונפש הבהמית{{הערה|אגרות קודש כרך י"א, אגרת ג'תצ.}}.

'''ג.''' הרבי: "כמבואר בדרושים המבארים ענין ב' או ג' נפשות נוטה לכאן ולכאן"{{הערה|דיבור המתחיל כי ישאלך תש"מ, בלתי מוגה - סטנסיל}}.

לכאורה התיווך הפשוט הוא, שבכללות הן שתי נפשות (אלוקית ובהמית) - אך בפרטיות הן שלוש{{הערה|דהיינו, אף ששרשן של נפש השכלית והבהמית שונה - מכל מקום, בכללות, מאחר שהנפש השכלית והבהמית שתיהן שורשן מקליפת נוגה – נחשבות לאחת.}}.