עריכת הדף "ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)" (פסקה)

==מקורו==
{{להשלים}}
הניגון הוא ניגון יהודי-חסידי כללי שהושר על המילים {{ציטוטון|זאל שוין זיין [[הגאולה האמיתית והשלימה|די גאולה]]}}.

רבי שמואל אליהו מזוואלין הלחין ניגון שחצי מהבית השלישי שלו זהה לניגון זה, ייתכן שניגונו הוא המקור לניגון זה{{הערה|[https://new.machon-modzitz.co.il/songs/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%a7-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%96%d7%99%d7%a2/?playlist=true ניגון להרה"ק מזוואלין זי"ע באתר המכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ (דיסק אוצרות ניגוני מודז'יץ ג')], וידאו מודז'יץ - טיש יארצייט כ"ק רבינו שמואל אליהו מזוואלין זי"ע - כ"ו אייר תשפ"ג דקה: 14:58.}}.

המוזיקאי החרדי 'רבי אלתר' התאים את הלחן למילות הפסוק 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. בציבור החרדי שרים את המנגינה גם על המילים "לא פחות מאלף, אלפיים עוד יותר טוב".

בחסידות חב"ד התקבל הניגון והושר - בנוסף למילים המקוריות, "זאל שוין זיין די גאולה" - בגלגולים שונים על מילים שונות:
*בשנת [[תשל"א]], כאשר [[פרק אישי (מנהג)|אמר הרבי את]] [[תהלים ע'|פרק ע']] ב[[תהלים]], [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|חובר לכבודו]] ניגון במנגינה זו ובמילים: {{ציטוטון|יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ, בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל אֱלֹקים, אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹקים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה' אַל תְּאַחַר}}.
*בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר [[הרבי]] ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], הושר הניגון ב[[הקפות]] שנערכו ב[[שמחת תורה]], על המילים "דער רבי זאל געזונט זיין" [בשפת ה[[אידיש]] = הרבי שיהיה בריא (בתור איחול)], מאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [=הרבי יהיה בריא (בתור עובדה)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [=הרבי הוא בריא]. היו ששרו כך גם לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]].
*בהזדמנויות רבות היו מנגנים את הניגון במילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו, יחי אדוננו מורנו ורבינו".

הניגון ל[[תהלים ע'|פרק ע' בתהלים]] הגיע ל[[770]] על ידי הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] וכפי שהוא סיפר:
"איש חסיד היה בירושלים, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ("שייע"). להתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, וגם רבים שלא נמנו על חסידי חב"ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון האמור היה ידוע ומושר אצל ציבור החרדי, אולם ה[[משפיע]] ר' שייע התאים את המילים מהפרק של הרבי לניגון זה, ובכל פארבריינגען שהיה נוכח בו, היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות [[שמחת תורה]], לקראת סיומו, ניגשתי לבעל מנגן הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין אפשרות לנגן זאת.
שעה קלה לאחר מכן, משנסתיימה ההתוועדות ולאחר [[מעריב]], התקיים מעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]. בהזדמנות זו ניגשתי ל[[חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]] וביקשתי את עזרתו בהנחלת השיר עם המילים בפני קהל החסידים, לכבודו של הרבי. ר' משה היסס אך החל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך. אט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף.
לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בשתי ידיו הקדושות כמה וכמה פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כמה פעמים. מובן שהקהל העצום הצטרף אף הוא בהתלהבות גדולה, והשיר קיבל 'אישור רשמי' בחצרו של הרבי. מאז החלו לנגנו בהתוועדויות של הרבי עד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], שאז כבר הבינו כי ראוי להתאים ניגון על הפרק החדש לכבוד [[י"א ניסן]]. הפעם כל אחד ביקש לעצמו את הזכות הזאת, כך שעל [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] ב[[תהלים]] הולחנו ארבעה ניגונים..."

גירסא שונה במקצת: טלישבסקי אמר שהניגון קצת צולע. לר' אהרון מרדכי זילברשטרום לא הייתה בררה, ובאמצע כוס של ברכה עשו שקט, והוא נעמד ליד הרבי, עם תהלים, והחל לשיר, הרבי נתן לו לנגן את כל הניגון. הרבי האט קצת את החלוקה, כי הקשיב, ובפעם השניה שהתחילו "ואני עני ואביון" הרבי התחיל לעודד בתנועות יד.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*