עריכת הדף "נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)" (פסקה)

==תולדות חייה==
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].

ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.

בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[ורשה]] היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהלים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".

בתקופה הראשונה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה{{הערה|ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ}}. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.

בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].

בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ]] בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערה|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.