עריכת הדף "נחום וולוסוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' טבת]] [[תרע"ד]] ב[[קרמנצ'וג]] שבאוקראינה, לאביו הרב [[צבי הירש וולוסוב]] ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב [[אברהם אבא וולוסוב]].

בשנת [[תרפ"ו]] בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל]], ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה ב[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]], [[תומכי תמימים קייב|קיוב]], ומשם לישיבה האחרונה בה למד ב[[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]] שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים.

באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן כ[[משגיח]] בסניף הישיבה בפולטובה, אך הצבא הרוסי החל לרדוף אחריו והוא עבר למשך תקופה קצרה ל[[עיירה]] סטרי-רוסיה שם לימד את בניה של ה'מומע שרה', החסידה מרת [[שרה קצנלבויגן]] שבעלה נאסר על ידי הרוסים ולא היה מי שילמד את ילדיה. כאשר קיבל את תעודת הפטור מהצבא, [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו הודעת מזל טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=306 אגרות קודש חלק יא אגרת ד'ע].}}, תוך תקופה קצרה הוא מצב את עצמו בישיבה בזיטומיר.

===פעילות ציבורית===
בשנת תרצ"ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]], שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים.

מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' [[יונה כהן]] (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי [[רוסיה]] לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם.

באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ב[[יקטרינוסלב]], כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו ה[[שוטר]] לצאת את שערי בית המעצר. ר' נחום היה בטוח כי מי שסייע לו מאחורי הקלעים להינצל באופן ניסי שכזה היה רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת [[ת"ש]] לרעייתו שרה רעלקא, בתו של החסיד ר' [[זלמן מנדל קרסיק]], ותקופה קצרה לאחר מכן נדדו ל[[סמרקנד]] שם המשיך בפעילות להחייאת היהדות בכל מקום אליו הגיע, עד לסיומה של [[מלחמת העולם השנייה]].

===היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות===
בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם חצה את הגבול ל[[צרפת]] שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות.

במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב"דיים, ובשנת [[תשי"ג]] קיבל הוראה מהרבי ועבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ובהמשך קיבל הוראה נוספת לעסוק בליטוש יהלומים.

תקופה קצרה לאחר שיצא ל[[גמלאות]], הקים הרבי בשנת [[תש"מ]] את [[כולל תפארת זקנים]] והוא היה מעמודי התווך שלו ומסר בו שיעורים במשך קרוב לעשרים שנה.

נפטר ב[[ז' אדר]] [[תשס"ב]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס.