לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
נחום הלל פינסקי
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרה"ח הרב [[חיים ישראל פינסקי (אזאריץ')|חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל. בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בעת הליכתו באופן רגלי לליובאוויטש לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}. בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב וזלדה{{הערה| בת דודתה של הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זלדה רחל.}} סלוצקי. ===מאסרו=== על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל לייצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק מתואר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסידי חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}, והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.}}. בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)