עריכת הדף "משתמש:חצקל/עבד ובן" (פסקה)

==החילוק בין עבד לבן==
עם ישראל מכונים בדרך כלל "בנים" להקב"ה, כמו שכתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם{{הערה|[[ספר דברים]], יד, א}}" וכן "בני בכורי ישראל{{הערה|[[ספר שמות]], ד, כב}}". ופעמים שמכונים גם עבדים להקב"ה כמו שכתוב "כי לי בני ישראל עבדים{{הערה|[[ספר במדבר]], כה, נה}}". בחסידות מבואר בכמה אופנים חילוק הדברים מי ומתי נקראים עבדים ומי ומתי נקראים בנים.  

ההבדל הכללי בין היחס של עבד לאדונו, ובן לאביו, הוא שהבן עושה את רצון האב מאהבתו לאביו ומרצונו הפרטי, למרות שהבן בפועל מתמסר טוטאלית לרצון אביו, ועד כדי כך שרצון האב הוא ממילא רצון הבן, כי טבע הבן לאהוב ולהמשך אל שורשו ומולידו. אך עדיין אין זה ביטול מוחלט, מכיוון שמגיע מצד רגש האהבה, ורגש האהבה מבטא שני מציאויות נפרדות הקשורות יחדיו, דהיינו הבן באמת מציאות לעצמו, אלא שבגלל שאביו חשוב ואהוב אצלו לכן הוא מסור אליו. 

משא"כ היחס בין עבד לאדונו מגיע מצד יראת ואימת העבד מהאדון, ורגש היראה נובע הרי מתחושת הביטול וחוסר הערך העצמי, ולכן העבד מתבטל בצורה טוטאלית, ולא מחשיב את עצמו ורצונותיו האישיים למציאות כלל. אי לכך, התמסרות העבד לאדון, אף שהיא נטולת חיות ורצון, היא הרבה יותר מוחלטת. אצלו אין אפילו הווא אמינא לא לקיים את רצון האדון.

===בחסידות===
בכללות, התוארים עבד ובן קאי על הגוף והנשמה, הנשמה מכונה בנו של הקב"ה, והגוף מכונה עבד להקב"ה. אך בפרטיות מדובר על שני סוגי נשמות או יותר מדוייק שני מצבים נפשיים אצל כל אחד ואחד:
*בן - קאי על אותם נשמות העובדות את ה' באהבה רבה, קיום המצוות אצלם הוא דבר המובן מאליו, הם מקיים את כל מצוות התורה בהתלהבות ובשמחה, יש להם הבנה והשגה שכלית בגדולת והפלאת הבורא, אין להם שום מאמץ או יגיעה בעבודתם. כל מטרתם היא לעשות נחת רוח לאהובם הקב"ה כאהבת בן לאביו.
*עבד - קאי על אותם נשמות העבודות את ה' כעבודת עבד, דהיינו שעבודתם נטולת חיות והתלהבות ואין להם שום הנאה בקיום המצוות, אלא שכופים את עצמם ומכריחים את עצמם לקיים את התורה ומצוות, והכפיה היא כל כך חזקה שבפועל הם בטלים לגמרי לרצון הקב"ה וממלאים את ציוויו בשלימות.

====לימוד תורה וקיום מצוות====
*'''בן - לימוד תורה''' -   

*'''עבד - קיום מצוות''' -