עריכת הדף "משפט סטרדוב" (פסקה)

== העלילה ==
בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר שמעון [[דוב לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר [[סטרדוב]], הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצרו הרב ניימרק ובנו [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] יחד עם עוד 80 מבני הקהילה, וגזירת מאסר ריחפה על אנשים נוספים שהצליחו להסתתר.

==== סיפור הבסיס ====
דוד בוהמן, יליד העיר [[ויטבסק]], היה אחד מבני הקהילה החסידית בסטרדוב, אך מוכה שיגעון. לאחר שנקרא להתגייס לצבא ולא התייצב, הוצא נגדו צו מעצר, ואחד מהחסידים בעיר הציע לאביו לשלוח הודעה לצבא כי בנו נפטר ב[[פאגאר]]{{הערה|עיירה קרובה לסטרדוב.}}, וכך להיפטר מחוב ההתייצבות.

על פקיד העיר פאגאר הוטל לברר האם באמת דוד בוהמן נפטר, ובשביל כך הגיע לבית המדרש שם נשבעו בפניו הנוכחים כי לפני זמן קצר הגיע לעיר אדם בשם בוהמן, וכי הוא מת זמן קצר לאחר הגעתו.

לאחר עשרה חודשים, כשדוב לזרוב יצא בכעס מאסיפת ועד הקהל, הלשין לממשלה כי דוד בוהמן לא מת, והוא נמצא בכפר חאליעוויץ.

אמנם החסידים אכן השתמטו מעבודת הצבא ועשו כל מה שיכלו לפטור צעירים, וכל המעשים נעשו בברכת והדרכת אדמו"ר המהר"ש, אך הסיבה לכך הייתה נעוצה בשל [[גזירת הקנטוניסטים]] שהתבטלה רק עשרים וחמש שנים קודם לכן, בשנת [[תרט"ז]] (1856), אך רישומה נותר עדיין איתן. בצבא הרוסי לא הייתה שום אפשרות לשמירה על חיי תורה ומצוות מלאים, ואלפי הילדים שנחטפו בגיל רך והשתעבדו לעבודת הצבא כשרבים מהם שכחו מהיותם יהודים, גרמו חלחלה עמוקה אצל יראי ה' - מה שהניא אותם לעשות כל אשר בידם להשתמט מחוק הגיוס.

המעניין הוא שגם האוכלוסייה הרוסית והנוצרית באזור התגייסו פה אחד למען האסורים והקהילה החסידית. כולם זכרו היטב את הזעקות האיומות של שברון לב כשנחטפו ה[[קנטוניסטים]] מחיק אמותיהם באמצע הלילה שעוד הדהדו רק 25 שנים קודם. הזכרון מאותה התקופה הביא להבנה בין האוכלוסיות.