עריכת הדף "משה רבינו" (פסקה)

==תולדות חיים==
===ילדותו===
משה נולד ב[[ז' באדר]] ב'שס"ח (אדר ראשון{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=294&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204].}}) מרים אחותו הייתה מבוגרת ממנו ב-6 שנים ואחיו אהרון בכ-3 שנים. בעת [[שעבוד מצרים]] לאביו [[עמרם]] ולאימו [[יוכבד]] בעת [[שעבוד מצרים]], וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה{{הערה|רש"י על שמות, ב, ב}}, ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ב.}}.בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור{{הערה|שמות, ב, ג}}.

באותו היום היה שרב במצרים ו[[בתיה]] בת [[פרעה]] יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, [[מרים]] אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים{{הערה|נוסד על הפסוק בדהי"א ד' ואשתו היהודיה וגו'}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שמים מרמזים על כוח הגבורה והעלם של הקב"ה והישבה לכוח החסד והגילוי,, וכך שע"י משתה אותו בתיה מהמים הגיעו עליו שני התכונות האלו{{הערה|התוועדויות תשנ"א, ח"ג, עמ' 126}}.

על פי המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח ל[[פרעה]] את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו{{הערה| אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה.}}.

===צעירותו===
בגיל 15 או 20 או 40{{הערה|מדרש רבה}} יצא משה לראשונה מבית פרעה, משה רבינו אז גדל הן בגשמיות והן ברוחניות, והיה מוכן כבר להנהיג את עם ישראל{{הערה|לקו"ש, חט"ז, עמ' 26}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו:וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל|מקור=שמות, ב' - י"א -י"ב}}
[[הרבי]] לומד מכך שלמרות שמשה היה בבית המלך הוא ירד לעמו , כך גם כך יהודי שנמצא בדרגה גבוהה צריך לעזור לאחרים{{הערה|שיחת מוצ"ש,, שמות, תש"מ}} למחרת הוא יוצא בשנית והוא רואה שני עברים [[דתן ואבירם]] רבים ביניהם, משה מגיע עליהם וצועק על אחד מהם "רשע למה תכה רעך?", והוא בתגובה עונה לו:"מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?!".

משה מבין שהוא נתפס ובורח, במדרשים מובא שמשמה נתפס ע"י שומרי פרעה שרצו לכרות לו את הראש, אולם אז הגיע מלאך ושחרר אותו, משה בורח ומגיע ל[[כוש]] שם הוא מנצח את [[בלעם]] שמלך במדינה ומתמנה למלך כוש במשך 40 שנה, ולאחריהם הוא מגיע ל[[מדין]], ב[[מדין]] הוא נתפס ע"י [[יתרו]] וזורק אותו לכלא, בעת שהותו בכלא מגיעה ביתו של יתרו [[ציפורה]] ומביאה לו אוכל.

תקופה משמעותית בחייו העביר במדין, לשם הגיע אחרי שיום אחד יצא מבית פרעה וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, התברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה. משה חשש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו, ונמלט למדין, בראותו לצד הבאר את בנות [[יתרו]], כהן מדין, מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את [[צפורה]] בתו לאישה.

למשה נולדו שני בנים: גרשום (גרשום: גר הייתי בארץ נוכרייה) ואליעזר (אליעזר: אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה).

===התמנותו למנהיג ישראל===
במדרש מסופר שבזמן שרעה משה את הצאן, ברח אחד הגדיים, משה רץ אחריו ואז גילה את הגדי שותה מתוך בריכת מים, משה הבין שהסיבה שבגללה הגדי רץ היא בשל היותו צמא, והוא מגלה עליו רחמים ולאחר מכן מרים אותו על כתפו והולך, [[הקב"ה]] שראה זאת אמר:"יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|שמות רבה, ב, ב.}}.

משה נפגש לאחר מכן עם סנה בוער ב[[הר סיני]], בתורה מתואר ש{{ציטוטון|הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל}}, בסנה מתגלה אליו השם ואומר לו שעם ישראל סובל ומצרים ו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, ט - י.}}
משה בתגובה מנסה לחמוק מתפקיד ומשיב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, י"א.}}
בין הקב"ה למשה נפתח ויכוח אודות התמנותו למנהיג ישראל, כשלבסוף משתכנע משה לקבל את התפקיד בתורה להבטחת ה' שיעזור לו ונותן לו מטה המחולל ניסים איתו ישכנע את עם ישראל להאמין בו.

===יציאת מצרים===
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת המכות]] {{*}} [[יציאת מצרים]] {{*}} [[קריעת ים סוף]]}}
לאחר ששב למצרים, תבע משה מ[[פרעה]], בשם ה', "שלח את עמי". פרעה סירב, וניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, [[מכת בכורות]], נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף. [[קריעת ים סוף]] אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה. וכל חיל מצרים טבע בים.