לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משה זאב פרידמן
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== הרב משה זאב פרידמן נולד ביום [[כ"א בחשוון]] שנת [[תרע"ב]] לר' מנחם מנדל פרידמן, בעיר הוניאד שב[[רומניה]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה]] של הרב יעקב יחזקיהו גרינוולד מ[[פאפא]]. בשנת [[תרפ"ט]] נסע ללמוד בישיבת דז' אצל הרב יעקב אלימלך פנט עד שגוייס בכוח לצבא הרומני, שם סבל [[יסורים]] קשים ב[[גוף]] ו[[נפש]]. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התמנה לאב-בית-דין בעיר נאסוד שבטרנסילבניה. בזמן המלחמה סבל במחנות כפייה והוכה באכזריות. לימים אמר שלמרות כל היסורים והרעב, לא אכל אוכל שאינו [[כשר]]. במלחמה איבד את אשתו ושלושת בניו שנרצחו על ידי הנאצים ימח שמם. אחרי המלחמה הצליח לעלות על ספינה ל[[קפריסין]], שם פתח ישיבה במחנה פליטים. בשנת [[תש"ח]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] וה[[אדמו"ר]]ים רבי [[אהרון מבעלז]] ורבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[וויז'ניץ]] שהכירוהו היטב, המליצו עבורו שיקבל משרת רבנות ובשידולם התמנה לאב-בית-דין ורב ראשי ב[[יפו]]. במקביל שימש גם כמוסר שיעור ב[[שולחן ערוך]] בישיבת 'חידושי הרי"מ' ב[[תל אביב]] והיה מקורב לאדמו"ר [[שמחה בונים אלתר]] מ[[גור]] (ה"לב שמחה"). הרב פרידמן הצטיין בחסידותו ופרישותו מעניינים [[גשמי]]ים. היה אציל [[נפש]], חידש חידושים ועסק רבות ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']]. יחד עם זה עסק גם ב[[הפצת התורה]] ובקירוב [[יהודי]]ם ל[[יהדות]] במאור פנים וב[[אהבת ישראל]]. היה מרבה לדבר על הצפיה ל[[גאולה]] הקרובה ושיש להתכונן אליה. הדפיס בחייו את החלק הראשון של ספרו "קרבן משה" ובו חידושים וביאורים בכל חלקי התורה. לאחר פטירתו הוציאו חתניו לאור את החלק השני של ספרו. הספר נדפס בהסכמותיהם של גדולי ישראל{{הערה|הרב -אב-בית-דין ב[[ירושלים]] - רבי יצחק יעקב וויס. אדמו"ר מ[[פאפא]] - רבי יוסף גרינוולד ואב-בית-דין דז' רבי צבי מאיר פנט. הרב פנט כתב בהסכמתו: {{ציטוטון|ידידנו המופלג גן ההדסים ערוגת הבושם.. זכה עודליצוק מים מנחלת אבותינו הקדושים, ולקבל לקח טוב מאת אבי אדוני זקני הגאון הקדוש מרן בעל "כנסת יחזקאל", ודודי הגאון הקדוש בעל "זכרון יעקב" זכותו-יגן-עלינו וגם אצל אבי אדוני מורי ורבי הגאון הקדוש זי"ע, וכולם כאחד אהבוהו וחיבבוהו עד למאד.. מה אני שיצטרך להסכמתי, בפרט גברא רבא דכוותיה, אשר זכה להיות מחובר לטהרה.}}}}. ביום [[ט"ז בשבט]] שנת [[תשמ"ח]], לאחר מחלה קשה, נפטר. ===חתניו=== *בנו של האדמו"ר מלעלוב (אשתו נפטרה בשריפה). *בנו של האדמו"ר מזעוויהל. *בנו של האדמו"ר מקרעטשינעף *רבי שלמה זלמן ברייטשטיין.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)