עריכת הדף "משה אריה לייב גינזבורג" (פסקה)

== תולדות חיים ==
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]].

[[נישואין|נשא]] את [[דבורה לאה גינזבורג]], בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. 

[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מה[[בר מצוה]]) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו [[רז"א]]'ן, צו '''רמ"ל'ן''' [ = לכו אל [[רז"א]], לכו אל '''רמ"ל'''] וכו'{{הערה|רשימת היומן עמ' ק"צ.}}. 

על ההזמנות לחתונה היה ה[[אדמו"ר המהר"ש]] חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}. 

החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם: [[מאמר]] [[ד"ה]] "[[האבות]] קיימו התורה", "[[נישואין|נשא]] את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]"}}.

בחתונה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}.

לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם.

ביום [[ט"ו בתשרי]] שנת [[תרצ"ה]], נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום [[ט"ז בתשרי]] בעיר [[מלחובקה]].